כשהחלטתי להתאפס על עצמי ולהתרחק מהבלוג לזמן לא ברור - אפילו אני לא ידעתי בשביל מה .
אני רק החלטתי שאני מתאפסת . לכאן או לכאן .
מתאפסת = מרעיבה את עצמי כמו שצריך ויורדת במשקל , סופרת קלוריות באופן מדוייק , רועדת בחום, נפרדת מעוד קצוות שיער ,
בלי ציפורניים , עור חיוור , כאבים בצלעות וכמובן רעב יומיומי [כל התופעות שאני נורא אהבתי - באופן חולני] .
או
מתאפסת = אוכלת בצורה יותר מאוזנת , לא סופרת קלוריות וגם לא מגזימה , יורדת במשקל בצורה איטית , נפרדת מכמה שיערות בכל פעם ,
עם עור סבבה , פחות כאבים בצלעות , רעב מדי פעם , תחושת כישלון , מטבוליזם תקין ועוד כמה דברים שונים ומשונים .
וכמובן שאם לא הצלחתי לדבוק באף אחד מההתאפסויות [אם כי הלך לי יותר בשניה]
אני חייבת להיות סתם א.פ.ס .
האמת, אין לי מושג איפה אני עומדת עכשיו מבחינת משקל [להערכתי 50-2] או מבחינת אוכל ...
אבל אני יודעת שעכשיו יצאתי לחופשת פסח, הקיץ כבר נושא מרכזי בסיוטים ו... לא הגעתי עד לכאן לחינם .
אז רק בגלל הטיפת תקווה האחרונה הזאת , הרצון העז לרדת מ50 והתחושה המגעילה של האוכל בבטן - אני מוכנה לנסות שוב .
אין לי מושג איך אני יעשה את זה או באיזו דרך , אבל אני ארד . כי שנתיים וחצי אני ניסיתי וגם הצלחתי , למה לא להמשיך להצליח ?
אני מרגישה שמנה, מכוערת, כישלון ורעבה . ומשעמם לי .
טוב לחזור ... 3>
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
לוס .