זה המקום שלי לנשום.. לקחת אוויר ולהוציא הכל החוצה.. |
 כינוי:
- Jamie Sullivan - בת: 32
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ינואר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 1/2008
 לא מצליחה לשכוח אותו..
לא מזמן חזרתי מבריתה של איזה נינה של אח של סבא שלי.. די מסובך אבל מסתבר שהייתי בחתונה של הזוג.. ראינו את אביטל אברג'יל ואח שלי ביקש ממנה חתימה למרות שזה לא העניין החשוב..
בדרך חזרה נסעתי עם אחותי (בת 14) ועם סבא וסבתא שלי. סבתא ביקשה מסבא להדליק רדיו והתנגן בגלגל"צ איזה שיר בעברית מגעיל כזה (ישן) והתחלתי לחשוב על זה שהייתי מעדיפה לשמוע איזה שיר רוק עכשוי נחמד.. המחשבות גררו אותי לחשוב על אותה הפעם שנסענו לקניון..
אני עדיין זוכרת את כל הפרטים כאילו זה היה אתמול אם כי זה היה לפני יותר משנה..
דיברתי עם אהובי בטלפון והוא עושה לי: "תגידי, מה את אומרת על סרט?" אמרתי לו: "מה אתה משוגע? איזה סרט?" הוא עושה לי: "נו, תהיי ספונטנית בואי נקפוץ לאיזה קניון לידך ונראה סרט.." הייתי בשוק למרות שהייתי צריכה להכיר אותו כבר. הוא תמיד היה מאוד שונה ממני - ספונטנית. אני אף-פעם לא הייתי כזאת. תמיד הייתי מתכננת דברים מראש. אמרתי לעצמי מה? למה לא? פעם אחת נעשה משו כייפי איתו. אז אמרתי לו: "מה, אבל עד שתתארגן ותצא מפ"ת ועד שתגיע אליי (ליד כפ"ס) ועד שניסע לקניון הסרט כבר יהיה באמצע.. ומחר יש לימודים אז אי אפשר ללכת להצגה של 10" אתם יודעים מה הוא ענה לי? "חמודה, לי אין לימודים מחר.." מצחיקול, ידעתי את זה כבר.. הוא היה בצבא.. ומה אכפת לו? הוא חוזר ביום ראשון מגיע באמצע היום לבסיס - עושה מה בראש שלו.
אקיצר, בסוף קבענו לצאת ואחותי (שהייתה אז בת 13) התחננה לבוא. אנ עדיין זוכרת שביקשתי מאמא לנסוע איתו והיא אמרה לחזור ב- 10 ואחותי הקטה יותר שאלה אותה: "מה אמא, גפן ויורה יוצאים לדייט?" צחקתי.. הלוואי חשבתי לעצמי.. "אבל לא, אנחנו נוסעים עם עוד חברים", אמרתי לה.
אז הוא הגיע עם מקס, אסף אותי ואת אחותי, נסענו לאסוף עוד חברה שלי ונסענו לרננים. התסתובבנו, אכלנו קומבינה (וכולם, חוץ ממני, שכחו להחזיר לו כסף..). אחר-כך נסענו הביתה, וכל הזמן בנסיעות הוא שם מוזיקה מגניבה ועל פול ווליום.. באמת חזק.. הוא החריש לי את האוזניים. אולי ככה זה רוסים (הוא אוזבקי, ולא הוא לא הולך עם סנדלים וגרביים.. חח...),. לא, הוא הכי מגניב שבעולם. היה.
בכל מקרה, הגענו הבייתה בסביבות 11. והוא ליווה אותי (ואת אחותי) לדלת. היא נכנסה כי היה לה קר. הייתי בטוחה שהוא יתכופף וינשק אותי כמו בסרטים. הוא אמנם התכופף אבל נתן לי חיבוק ונשיקה (על הלחי). אמר לילה טוב וחזר לאוטו.
זה היה הערב הכי טוב בחיים שלי.
מה שמוזר זה שחשבתי ששכחתי אותו. חשבתי שאני כבר לא אוהבת אותו.
ובאמת התרחקנו מאוד. היינו חברים הכי טובים.
וגם אם מקס אומר שלא, אני מאמינה שהיינו מאוהבים.
השנה הכי טובה בחיים שלי. הייתה ואיננה.
וכשהיא נעלמה.. הגיע הצער, הבדידות נכנסה לחיי.
אני מתגעגעת אליך אהובי, ואוהבת אותך יותר עם כל יום שעובר.
עד סוף הימים.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
