 כינוי:
- Jamie Sullivan - בת: 32
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
פברואר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר |
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
 השינוי, האהבה והכאב.
אני לא יודעת מה קורה לי...
כל-כך השתניתי מאז שהכרתי אותך. השתניתי בצורה מדהימה ואתה אפילו לא רואה את השינוי.
אתה תמיד אומר ששיניתי אותך וזה נכון כי בילית איתי כל-כך הרבה זמן- השפעתי עליך מאוד והשתנית. ומה עם ההיפך?
גמאני ביליתי איתך את השעות, הימים, הלילות וקיבלתי ממך כל-כך הרבה. הרבה דברים השתנו בי בצורה מטורפת ואתה לא שמת-לב. גרמת לי לשנות את היחס שלי לאנשים, לתת אהבה במקום לדרוש אותה, את הדרך להסתכל על מוזיקה- בתור משהו הרבה יותר גדול ממה שהוא בעצם. ועוד המון המון דברים.
אני מצטערת שלא יכולת לראות את השינוי. אתה אחד האנשים שיותר השפיע עליי בתקופה האחרונה וזה לא משנה אם אמרתי את זה בפעולה או לא. יש דרך לראות אצלי מי האדם שהכי משפיע עליי. אתה זוכר שבזמנו תמיד הייתי מדברת על יורה? זה בגלל שהחוויות איתו השפיעו עליי והשאירו בי חותם. תשאל את ענבל, את רוני, את רוזי על מי אני מדברת עכשיו? כל היום? כל דקה? כל שנייה? עליך!!!!
אני אוהבת אותך הרבה יותר ממה שאני אוהבת או אוהב בעתיד אף-אחד אחר (חוץ ממנו ומהבעל שלי.. =]) אני מקווה שעכשיו אתה יכול לראות את זה..
סתוי, בבקשה על תעשה משהו ששנינו נתחרט עליו. ואל תפגע בעצמך כי אני לא אוכל להתמודד עם הכאב. שלך תמיד,
אני.
| |
לישון אצלו..
כשעוד היינו חברים, רן ביקש עשרות פעמים אם לא יותר שאני אבוא לישון אצלו.
אף-פעם לא הסכמתי. אני לא בחורה כזאת. אין לי בעיה עם הקרבה, אבל הדבר האחרון שאני צריכה זה שכל הקיבוץ ירכל עלינו עם עוד פרטים עסיסיים..
בכל מקרה, אתמול, אחרי העבודה במועדון (זה כמו מין בית-קפה קטן בקיבוץ, אבל בלי תשלום), הלכתי לביל"ד (היה ערב סרט).
כמובן שכולם היו שם.. אבל ראיתי שעוד לא מתכוונים להתחיל את הסרט..
סידרתי דברים אחרונים וחיפשתי מקום לשבת..
התחלו את הסרט "המספריים של אדוארד" אבל עצרנו בסביבות ההתחלה עדיין כי הייתה בעיה בסאונד. החלפנו לסרט אחר שאי לא בטוחה איך קוראים לו.. משהו עם "אוצרות לאומיים".
בכל מקרה קצת אחרי שהתחלנו ת'סרט התפנה מקום בספה לידי אז קראתי לרן שיבוא.. באמצע הסרט כבר ישבנו מחובקים והייתי בדרך להירדם. לא שהסרט לא היה מעניין, פשוט הסיטואציה עשתה לי את זה....
בסוף הסרט כבר שכבנו מחובקים על הספה (שהתרוקנה כבר לגמרי מאנשים אחרים).
הדבר הראשון שחשבתי עליו אחרי מספר דקות היה שבטח ככה תהיה ההרגשה לישון אצלו, רק ביותר פרטיות (בלי החבר'ה מהביל"ד שיושבים מסביב ונועצים מבטים..).
האמת, ממש נהניתי.. אחרי זה קצת נהרסה לי תחושת הכייף, אבל זה כבר ליום אחר..
| |
 לא מצליחה לשכוח אותו..
לא מזמן חזרתי מבריתה של איזה נינה של אח של סבא שלי.. די מסובך אבל מסתבר שהייתי בחתונה של הזוג.. ראינו את אביטל אברג'יל ואח שלי ביקש ממנה חתימה למרות שזה לא העניין החשוב..
בדרך חזרה נסעתי עם אחותי (בת 14) ועם סבא וסבתא שלי. סבתא ביקשה מסבא להדליק רדיו והתנגן בגלגל"צ איזה שיר בעברית מגעיל כזה (ישן) והתחלתי לחשוב על זה שהייתי מעדיפה לשמוע איזה שיר רוק עכשוי נחמד.. המחשבות גררו אותי לחשוב על אותה הפעם שנסענו לקניון..
אני עדיין זוכרת את כל הפרטים כאילו זה היה אתמול אם כי זה היה לפני יותר משנה..
דיברתי עם אהובי בטלפון והוא עושה לי: "תגידי, מה את אומרת על סרט?" אמרתי לו: "מה אתה משוגע? איזה סרט?" הוא עושה לי: "נו, תהיי ספונטנית בואי נקפוץ לאיזה קניון לידך ונראה סרט.." הייתי בשוק למרות שהייתי צריכה להכיר אותו כבר. הוא תמיד היה מאוד שונה ממני - ספונטנית. אני אף-פעם לא הייתי כזאת. תמיד הייתי מתכננת דברים מראש. אמרתי לעצמי מה? למה לא? פעם אחת נעשה משו כייפי איתו. אז אמרתי לו: "מה, אבל עד שתתארגן ותצא מפ"ת ועד שתגיע אליי (ליד כפ"ס) ועד שניסע לקניון הסרט כבר יהיה באמצע.. ומחר יש לימודים אז אי אפשר ללכת להצגה של 10" אתם יודעים מה הוא ענה לי? "חמודה, לי אין לימודים מחר.." מצחיקול, ידעתי את זה כבר.. הוא היה בצבא.. ומה אכפת לו? הוא חוזר ביום ראשון מגיע באמצע היום לבסיס - עושה מה בראש שלו.
אקיצר, בסוף קבענו לצאת ואחותי (שהייתה אז בת 13) התחננה לבוא. אנ עדיין זוכרת שביקשתי מאמא לנסוע איתו והיא אמרה לחזור ב- 10 ואחותי הקטה יותר שאלה אותה: "מה אמא, גפן ויורה יוצאים לדייט?" צחקתי.. הלוואי חשבתי לעצמי.. "אבל לא, אנחנו נוסעים עם עוד חברים", אמרתי לה.
אז הוא הגיע עם מקס, אסף אותי ואת אחותי, נסענו לאסוף עוד חברה שלי ונסענו לרננים. התסתובבנו, אכלנו קומבינה (וכולם, חוץ ממני, שכחו להחזיר לו כסף..). אחר-כך נסענו הביתה, וכל הזמן בנסיעות הוא שם מוזיקה מגניבה ועל פול ווליום.. באמת חזק.. הוא החריש לי את האוזניים. אולי ככה זה רוסים (הוא אוזבקי, ולא הוא לא הולך עם סנדלים וגרביים.. חח...),. לא, הוא הכי מגניב שבעולם. היה.
בכל מקרה, הגענו הבייתה בסביבות 11. והוא ליווה אותי (ואת אחותי) לדלת. היא נכנסה כי היה לה קר. הייתי בטוחה שהוא יתכופף וינשק אותי כמו בסרטים. הוא אמנם התכופף אבל נתן לי חיבוק ונשיקה (על הלחי). אמר לילה טוב וחזר לאוטו.
זה היה הערב הכי טוב בחיים שלי.
מה שמוזר זה שחשבתי ששכחתי אותו. חשבתי שאני כבר לא אוהבת אותו.
ובאמת התרחקנו מאוד. היינו חברים הכי טובים.
וגם אם מקס אומר שלא, אני מאמינה שהיינו מאוהבים.
השנה הכי טובה בחיים שלי. הייתה ואיננה.
וכשהיא נעלמה.. הגיע הצער, הבדידות נכנסה לחיי.
אני מתגעגעת אליך אהובי, ואוהבת אותך יותר עם כל יום שעובר.
עד סוף הימים.
| |
מלחמה..
המלחמה שוב קוראת לך
ושוב אתה הולך
המלחמה שוב קוראת בשמך
ושוב אתה סומך
על העולם.
הפרידה שוב מעיקה על לבי
ואני נשארת
הפרידה שוב מעיקה על נפשי
ואני שוב בוחרת
להתעלם.
אתה תבוא אליי כמו בחלום
ואני אחכה לך בצד החלון
אשב לחכות
ימים ולילות
עד שאראה אותך שוב
עד שאראה אותך שוב
אהובי.
הסיוטים שוב מפריעים את שנתי
ואתה לא כאן
הסיוטים שוב מעירים אותי
ואתה עוד שם
במלחמה.
אתה תבוא אליי כמו בחלום
ואני אחכה לך בצד החלון
אשב לחכות
ימים ולילות
עד שאראה אותך שוב
עד שאראה אותך שוב
אהובי.
הפרידה היא אינסופית
ואני רק מחכה
שתחזור אל זרועותיי
שוב תחבק אותי
ותגיד לי שהכל בסדר
שאין עוד דאגה..
אתה תבוא אליי כמו בחלום
ואני אחכה לך בצד החלון
אשב לחכות
ימים ולילות
עד שאראה אותך שוב
עד שאראה אותך שוב
אהובי.
| |
 הוא כתב לי שיר!! =q
love you
For every move I do
Every moment I enjoy life with you
I feel fear and shame
Looking for someone to blame
Forsaken
I have come for you tonight
Awaken
Look in my eyes and take y hand
Give yourself up to me
With every fleeting breath I take
Maybe our love was a mistake
Eternal life - I'd trade it for
One moment beside you...
Forsaken
I have come for you tonight
Awaken
Look in my eyes and take y hand
Give yourself up to me
| |
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
