ג’וני בא, וזה משמח.

היום, כן היום הזה עבר ממש מהר.

יש אצלנו ביחידה חייל אחד נורא חתיך, הוא לא בבסיס שלי, הוא משרת בפיקוד בתור סמבץ.

אבל היום הוא היה אמור להשתחרר והגיע אלינו לבסיס כי אנחנו מן בסיס אם של כל מיני חיילים שמפוזרים בכל מיני מקומות בצפון.

אז טוב, עד שהשלישה שלנו הועילה בטובה לענות לטלפון (היא היתה בגימלים והיא לא ענתה במשך 5 שעות), הוא ישב איתנו וסתם דיברנו וכזה, וכל הזמן שהוא דיבר אני הסתכלתי עליו וחשבתי על כמה שהוא חמוד וכמה שהעניים שלו יפות וחומות.

וכמה שבא לי להתנשק איתו (כן, לי כידוע יש אובסיסיה עם נשיקות).

זה סתם היה מוזר, אבל החתימו אותו על חודש קבע, ובכלל לא היה אכפת לו. זה היה מפתיע.

 וחוץ מזה הוא כזה מין חכם מדי, יפה מדי ואהוב מדי.

אני לא אוהבת אנשים מצליחים מדי, זה גורם לי להרגיש כלום.