היום היתה מסיבה לכל העובדים לכבוד ראש השנה.
אני לא נוטה לצאת למועדונים.
אני ממש לא אוהבת את הקטע הזה בגלל כל העשן והצפיפות הזו עם אנשים שאני לא מכירה וזה....
אבל היום היה לי פשוט כיף, וגם טוב הכרתי כמעט את כל האשים, זה היה מעודד.
בהתחלה נורא התביישתי לרקוד ליד כולם, אולי בגלל שכולם הכירו אותי גם, אבל אחרי ששתיתי קצת (באמת קצת) השתחררתי ורקדתי.
היה נורא כיף.
יש לי אחמ''ש שמהרגע שהגאתי לעבודה הזו הוא הדליק אותי, אני לא יודעת למה זה. אולי כי פשוט הוא כזה מצחיק, שנון, חתיך, חכם, חמוד, ו...טוב כ גם בגלל שהוא הבוס שלי, ולי תמיד שי נטייה להידלק על המפקד, הקצין, הבוס, המדריך בצופים ונו... הבנתם את הקטע.
כל השנה שעברה ממש אהבתי אותו, ומאז שהתגייסתי אז מין הסתם הכרתי בנים חדשים, נקלעתי למצבים שונים ומשונים, וגם ובעיקר לא ראיתי אותו הרבה זמן בכלל הטירונות והזמן הסתגלות וכל זה.
חשבתי שכבר ממש לא אכפת לי ממנו. אבל היום כשהוא נכנס למועדון, הוא נעמד מולי במלאו הדרו (ובאמת תאמינו לי שיופי והדר לא חסרים לו), הסתכל עלי והחזיק לי את היד ממש חזק.
אז טוב פשוט הכל חזר אלי.
והמבט שלו לא יוצא לי מהראש, לפחות עד שהוא השתכר ואז זה היה מצחיק לראות אותו עם וודקה ביד אחת סיגריה בשניה ורוקד- או יותר נכו לומר, עושה אוירון בכל המועדון.
אבל אתם יודעים, למרות שבדרך כלל ריח של סיגריות והלכוהול עושה לי בעיקר בחילה. היה נחמד לראות אותו, גם ככה, כשהוא לא האחרי משמרת, כשהוא פשוט בחור בן 26 בערך שיוצא ונהנה.
היה נחמד מזמן לא רקדתי ואני באמת צריכה לעבוד על זה.
אבל היה פשוט כיף.
לילה טוב
וגם בוקר טוב
ממני
נ.ב- סליחה על כל הטעויות כתיב, 2 לפנות בוקר ועוד רגע אני נרדמת על המקלדת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
זאת מהרחוב