השתניתי.אני הבאתי את זה על עצמי.

לטובה או לרעה אפילו אני כבר לא יכולה להגיד.

הרי לכל דבר יש שני צדדים.

טוב ואף רע.

איבדתי הרבה אנשים.

הרבה אנשים שהיו פעם הכל בשבילי.

הרבה אנשים שפעם היו הכי קרובים אלי בעולם.

היום זה בקושי היי וביי.

מבטים ביישנים. כאילו שני זרים נפגשים.

אני יודעת שכולכם תקפצו עכשיו עם הידיעה

שאני הבאתי את זה על עצמי

כן וואלה נכון. ואני מודה.

לעומת זת תמיד אני אוכל להגיד

שהשגתי את מה שרצתי.

אנשים מדהימים.

אנשים שהחיבור בינינו יהיה כמעט מושלם

אם לא מושלם.

אנשים שאני יחכה רק לראות אותך.

אנשים שיגרמו לי לשבת ולחייך רק ממחשבות.

אנשים שיבינו אותי ואני אותם.

אנשים לעשות שטויות והרבה בלגאן (lol)

אני מנסה לראות הכל בפרופורציה.

טוב לי . אבל לא הכי.

קשה לבוא כל יום לבצפר כשאתה

מרגיש לא שייך.

לראות יומיום את הפרצופים של האנשים

שהזנחתי מטיפשותי ולקוות שאולי

יותר טוב להם ככה .

אני באמת מקווה שלכולם יותר טוב כמו שעכשיו.

הייתי רוצה, אבל אני לא מצטערת על שום דבר.

כי כנראה זה היה אמור לקרות.

Donam.