| 10/2007
על יתרונותיה של התנזרות שלא מרצון
משחר האנושות ניסינו להבין, להבחין, לכפות על העולם איזשהו הבדל מכריע בינינו לחיות.
אחת הטענות הקדומות ביותר היא השפה. אבל טענה זו התגלתה כבעייתית עם התקדמות המחקר הזואולוגי וגילויין של צורות תקשורת מתקדמות, גם אם בלתי נראות במבט שטחי, בקרב פילים ופרימטים לדוגמה.
עוד ניסיון להבדלה הוא הטיעון הפרוידיאני. חיות לא מזדיינות, מתעלסות עושות אהבה - הן מזדווגות. בעולם החי, עפ"י טענה זו, סקס הוא סיפור קליני כמעט, שמותנה בעונות, טקסים אבולוציונריים משונים ותשוקות הישרדות. בקרב בני אדם וחוה, לעומת זאת, סקס הוא והיה כוח בעל חשיבות לאורך ההיסטוריה, והומו-ספיין קירח וחובב מקטרות אפילו איבחן אותו ככוח המניע מאחורי, למעשה, כל פעולה שאנו עושים.
אח אבוי, התגלה כי גם דולפינים מזדיינים בתאווה בלתי מרוסנת.
אגב, הם גם החיות היחידות שרוצחות את בני מינם מלבדנו. מסתבר שאותו הומו-ספיין חובב מקטרות, אבי הפסיכואנליזה, הרוויח גם כמה נקודות בשדה הזואולוגיה.
אבל מספיק עם פנים לקיום האנושי שכולנו מעדיפים להימנע מהם.
גילויים אלו הציבו אותנו בפני בעיה:
האם אנחנו רוצים לשנות את שאלתנו המקורית "במה מותר האדם מן הבהמה?" בשאלה "במה מותר האדם והדולפין מן החיה?", או לענות עליה:"בני אנוש שונים כך וכך מן החיות...חוץ מפילים, פרימטים ודולפינים"?
לא מאוד. תשובות כאלו אינן מספקות קודם כל כי הן לא מוחלטות, אלא תלויות בממצאים עתידיים, ושנית, כיוון שהן לא טובות מספיק לאותו תוצר נפלא של תסביכינו - האגו האנושי המעונה בשאלות ללא הפסק.
הטענה השלישית והמפוכחת ביותר שאציג כאן, גורסת כי ההבדלים היחידים בינינו לחיות הבר נעוץ באחוז יחיד של מסת מוח ומבנה כף היד שלנו. אגודלינו ייחודיים בטווח התנועה שלהם, עובדה המאפשרת לנו לפוש בפעילויות מתורבתות ונעלות כהקשת אצבעות, החזקת כלי כתיבה, ייצור כלים ואופן כללי פיתוח מיומנויות מוטוריות, אפשרויות אשר פשוט אינן פתוחות בפני רוב החיות על פני כדה"א.
הבעיה כאן היא ההנחה כי היכולת לבנות כלים מובילה לבנייתם. קודם כל, ישנן חיות רבות, כגון ציפורים, שעם גפיים קדמיות מכוסות נוצות ורגליים דקות ושבריריות בונים בתים מצויינים. יתרה מזאת, כפי שכבר הוזכר, אגודל גמיש ומוח גדול הם כלים, ורק כלים, המציגים יכולות. יכולת צריכה גם גם רצון, וזמן להשקיע כדי ליצור משהו. אנו צריכים לשאול את עצמנו מה היה קורה אילו עוד חיות היו רוצות לבנות כלים?
ועתה, קבל"קים יקרים, הגענו לשאלה המכרעת - למה אנו רוצים לבנות ולהיבנות? למה לנסות באובססיביות וחירוף-נפש לשלוט ולא להישלט על ידי סביבתנו?
לדעתי, הצנועה,אותו רצון ניתן להסבר פשוט, המציע סינתזה בין שניים מהטיעונים שכבר הוצגו כאן.
אנו יוצרים כלים כי אנחנו יכולים, ואנו רוצים ליצור אותם בשל חוסר סיפוק מיני.
תשאלו את עצמכם כמה זמן ורצון יש לאדם מסופק מינית כדי להשקיע בראש חץ מאבן - עבודה של שעות מייגעות בחיתוך וגריעה?
האם אתם באמת חושבים שהקוף שהמציא את הגלגל היה יפה, בעל בלורית בלונדינית וחיוך נוצץ? אני יכול לשער, ללא ממצאים ארכיאולוגיים אמנם, כי הקופיף המדובר היה חתיכת שימפנז מכוער, שבילה לילות כימים (נטולי סקס) בניסיון לבנות סלע שיוכל להתגלגל טוב ולהתרסק על גבו של הבן-זונה שמזיין קופה כל לילה...
אבל זו רק השערה.
| |
| כינוי:
בן: 41 Google:
אופיןתמונה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
