סיפורים של חוסר שינה
סיפורן של ילד המחפש אהבת אם וחיק חם, אי שם בעתיד הנשלט על ידי רובוטים אנטי-שמיים, כשלעזרתו חתול המצטט דברי משוררים רומנטיים וגבר מחוספס ולא מגולח עם לב זהב ולהביור,העוזר לו בעל-כורחו, עד שהם מבינים שחברות נמצאת לפעמים במקומות הכי לא צפויים. |
| 12/2007
סימן דיכאון #541
כשאתה לא רוצה לחזור הביתה. וכשכבר בבית מעדיף לעשות הכל חוץ מללכת לישון. בודק עוד פעם לאימיילים שנשלחו בחמש דקות האחרונות, מדליק טלוויזיה של אשמורת אמצעית, המסך מעניין פחות משמי הלילה הורודים. יושב ומסתכל מסביב, לא מאמין שהבית שכל-כך התאמצת למלא לא מספק לך אף גירוי, מכוון כל כולו למיטה שלך. אבל אתה לא רוצה לשכב. אתה יודע שזה צעד אחד אחרון בדרך לעצימת העיניים. ואז, אתה מפחד, הערפל שמתגלגל בבטן שלך, הענן האפור ששועט קדימה מההריסות, יעטוף אותך. שפתותייך יעטו דוק אפור, ריח צורב ושרוף יעלה בנחירייך. אז הריאות ישנקו. אתה כבר מזמן לא רואה כלום (בכל זאת, עצמת עיניים). דמותך תאבד בגל האפר והעפר.
אבל, קבל"קים יקרים, אפילו לקטע זה סוף אופטימי (בערך)...לפני כמה חודשים קראתי ריאיון עם מטפל פסיכדלי. לאלו מכם שלא מעורים בפסיכוטרפיה, הכוונה לטיפול פסיכולוגי באמצעות LSD. שאלו אותו מה הוא אומר על טריפים רעים, ואיך הם יכולים להוות צעד חיובי בטיפול? הסם לא יוצר שום דבר, הוא ענה, אלא רק מעצים תחושות שכבר נמצאות בנו. ואם אדם עצוב, אז הוא לא צריך להימנע מהעצב, אלא לנסות ולהבין למה הוא מרגיש ככה.
בלי קשר לסמים או לטיפול פסיכולוגי, אני חושב שזו נקודה מצויינת, ואני מזמין אותי ואתכם, בפעם הבאה שאתם נתקלים בסימן #541, ללכת למיטה, לעצום עיניים, לתת לגל ההריסות לעבור על פניכם, ואז להרים בידכם תל אפר קטן, ולנסות להבין.
| |
| כינוי:
בן: 41 Google:
אופיןתמונה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
