טוב, אז שלום לכולם...
אז בעקבות הצעה של בול (אחותי, אם יש מישהו שלא יודע מי זו) החלטתי לעשות בלוג, למרות שאני די נגד העניין של בלוג, זאת דרך טובה לספר לכולכם ביחד מה בדיוק עובר עליי בחו"ל באופן כללי, ובפרטים אישיים יותר אני אדבר אתכם במסנג'ר, אימיילים אישיים וכד'..
אז עכשיו, מזוודה אחת כבר סגורה, השנייה תיסגר סופית בבוקר. אני כל כך לחוצה שאי אפשר לתאר, אבל אני יודעת שאני נוסעת שמאחורי גדוד של אנשים שאוהבים אותי:), דבר שאני לוידעת אם מרגיע או מלחיץ אותי...
באמת, בבמה זו, אני רוצה להודות לכל מי שהפך את החודשיים האחרונים למה שהם היו, כיף לא נורמלי:):)
החודשיים האחרונים באמת הראו לי עד כמה יש לי מזל שיש לי כאלה חברים טובים, משפחה תומכת ועוד המון המון קלישאות:P
כמו שכתבתי במכתב ששלחתי היום עם קרן לבצפר (אני מקווה שיצא לכם לקרוא...) אתם באמת האנשים שעושים את החיים אתלכיפיים יותר ולשווים יותר, כל דקה כם היא תענוג וכיף:)
אני כל כך מצפה כבר לראות אתכם בחנוכה כשאני אחזור, שלכם ולי יהיו מיליון דברים לספר אחד לשני.
אני רוצה לומר לכם רק תודה ע-נ-ק-י-ת על זה שאתם תמיד פה(או שם) בשבילי, אני אוהבת אתכם המון וכבר מתגעגעת....
ובקשר לכותרת- האנשים שאני הכי אוהבת בעולם- אני מקווה שהצלחתי להעביר לכל מי שברשימה הזאת שהוא באמת חלק ממנה...
אל תשכחו אותי:(
נ.ב
תודה לכל מי שהביא לי את המחברות טיסה/ מכתבי טיסה/ סתם בא לבקר לפני שאני נוסעת/ עזר לארגן את המסיבת פרידה/ בא למסיבת פרידה/ עשה לי את הסרט הכי מרגש בעולם.../ סתם נתן לי אהבה (בערך כולכם...):):)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
