אני מרגישה שאני חייבת לפרוק את זה... מין צעקה כזאת שאני חייבת לצעוק.
אבל אני לא יודעת למה או על מי...?
משו מציק לי ואני לא יודעת מה. זה משגע אותי!
האי וודאות הזאת מבלבלת אותי.
ללא ספק- בלבול ואי ידיעה..
אני חייבת למצוא את עצמי או משו.
פוסט מוזר שכתבתי דיי לעצמי כזה...
ולא, לא אכפת לי מה אתם חושבים על התמונה.
אני אוהבת אותה וזה מספיק לי.
עריכה:
איש אחד אמר לי פעם- שלחיים האלו אין שום טעם, אם לא נעצור לרגע ונקשיב ללב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
