תת ז'אנר: דרמה, פסיכולוגי, סלאשר, טינייג'רים  (ארה"ב 2006)

תקציר בשורה: סופ"ש בביקתה מבודדת של חבורת טינייג'רים עם הבחורה שכל אחד היה מתאהב בה הופכת לסיוט כאשר רוצח מסתנן בינהם.

האמת די התאכזבתי מהסרט, הבעיה הכי גדולה שלו היא שצופים שכבר ראו מספיק סרטים מהז'אנר יפצחו את הטוויסט של הסוף על ההתחלה. השאלה שאני תמיד שואל את עצמי – האם אפשר להתיחס לסרט רק על בסיס טוויסט עובד? הרי לא חסרים סרטים גרועים שהטוויסט הגאוני שלהם שם אותם בקטגוריה אחרת לגמרי. כאן בעצם באה המחלוקת – בין מי שאהב את הסרט לבין מי שלא. לי היה די קשה להחליט, במיוחד לאור העובדה שהסוף הצפוי הידהד לי במהלך כל הצפייה(וכל הזמן רק ייחלתי שאני טועה) אבל אם אתייחס לאיכויות של הסרט בנפרד מהטוויסט אפשר להגיד שהסרט בסה"כ לא רע. יותר מכל זוהי דרמת נעורים נוסטלגית בתיבול של סלאשר קלאסי הכולל את כל החבילה – ביקתה מבודדת, חבורה של נערים חרמנים, סקס, סמים, אלכוהול, רוצח אלים ומיסתורי, רציחות גוריות ובתולה יפיפיה אחת.

בתפקיד מנדי ליין, אמבר הארד("אלפה דוג") שהשנה ניתן לראות ב2 סרטי אימה חדשים "זומבי-לנד"(הטריילר נמצא בעדכון האחרון) והרימייק ל"אבא חורג". היא בהחלט בחירה מושלמת בליהוק והיא תגרום לכל צופה להתאהב בה ללא שום בעיה. שאר צוות השחקנים לא רע בכלל, אומנם קשה שלאהוב אותם בגלל המניע המשותף שלהם, שהוא להשכיב את הגיבורה הטהורה בכל דרך, אבל איך שהוא חבורת הסטריאוטיפים השטחיים הללו הרבה יותר חביבים ואמיתיים מהסלאשר המומצוע. הנסיונות של הבנים והתחרות על ליבה של מנדי, יוצרת מניע הכי משכנע לרצח מאז סרטי "הצעקה".

הסרט עצמו עשוי לא רע בכלל, הוא מצולם בהרבה חן נוסטלגי, צילומי אווירה וצילומי נופים שגרמו לי להתגעגע לימי הנעורים אפילו שהם כולה במרחק של עשור ממני ואפילו שלא גדלתי בארה"ב או נסעתי אף פעם לביקתה מבודדת עם חבורה של טינייג'רס חרמנים(זה לא נשמע טוב פתאום). עוד משהו שתורם לאווירה הנוסטלגית זהו הפסקול שכולל הרבה שירים משנות ה80' שידברו בעיקר למי שגדל בדור הנכון וגם לאוהבי מוסיקה של שנות ה80'.

לסיכום, דרמת נעורים פסיכולוגית נחמדה.

ציון: 6.5