תת ז'אנר: גור, מתח, פשע, רוצחים סידרתיים (ארה"ב 2008)

סטאג'ר לרפואה מוצא עצמו במשחק אפל וחולני עם קבוצה של עמיתים לעבודה בחדר המתים.

סקס, סמים ו....גופות!

רבע שעה אל תוך הסרט, אני כבר שלוש פעמים מוצא את עצמי עם בחילה שעולה לי בגרון. התחלה מבטיחה, הייתי אומר. מצד שני, אולי זה רק אני שיש לו בעיות עם סצינות של התעסקות בגופות בחדר מתים (ואולי כי היתה לי טרואמה מלפני שנתיים עם הסרט "ללא מנוחה"). הגור בסרט הזה חוגג כמובן, יש ערימות של גופות ושל איברים פנימיים (טוב, עם שם כמו "פתולוגיה" לא ציפיתי למעט), תוסיפו לזה גם ערימות אלימות, סקס ולמה לא, גם סמים. אבל בשלב מסויים עולה השאלה -  האם זה לא 'מתאמץ' מדי?

הרעיון אולי נשמע מעניין בתור ההתחלה אבל התסריט שיצא ממנו מגוחח להפליא. נתחיל בגיבור שלנו, מילו ונטמיגליה מ"גיבורים", סטודנט מצטיין לרפואה מהארוורד, בחור מבריק ומפוצץ בכסף, שניות מספר לפני נישואין לפאקניג אליסיה מילאנו ("מי הבוס?","מכושפות") מוצא עצמו בסבטוחה שכזאת, ועוד מרצונו? לא נראה לי. בשלב זה עוד ניתן להאשים את כישורי המשחק של גיבוריינו הגיבור. אך לא שם שורש הבעיה. בהמשך העלילה, התהיות שלי לגבי ההגיון שמניע את הדמויות רק הולכות ומצטברות. בנקודה מסויימת, אתה מוצא עצמך עם המון שאלות לוגיות שנשארות לא פתורות גם עד הסוף של הסרט. מצטער לאכזב.

לעומת זאת, אין הרבה מה להגיד על הבימוי של הסרט, הוא עשוי טוב, מצולם טוב, נראה טוב והאפקטים בו משכנעים ומבחילים מאוד. אבל אותי זה לא סיפק וההרגשה שהתסריט נכתב ע"י בני קולג' מסטולים רק התגברה מסצינה לסצינה(שבזמן שהורידו ראשים ראו סרטים של דיוויד קרוננברג). לצורך ההשוואה, בואו ונגיד שסביר מאוד להניח שאותם בני קולג' פוטנציאלים להיות אחראים לתסריטים כמו "מהיר ועצבני" או "כרוניקה של אקדח"(או בעצם כל סרט אחר בו השתתף אי פעם פול ווקר). ברמת העיקרון, אין לי בעיה עם סרטים חסרי הגיון - כשזה במכוון זה מתקבל בברכה (קחו את "לירות כדי להרוג" כדוגמה מצויינת), אבל כשהסרט רומז לצופה שיקחו אותו ברצינות או במילים אחרות כשמנסים לשחק אותה חכמים אבל לא קונים את זה..שם כבר קשה להישאר אדיש.

לסיכום, יש המון גור, הסרט נראה טוב, די מותח ואיפשהו אפילו די מעניין. אבל הוא מפוספס כי ההגיון כאן מושעה לחלוטין....וחבל.

ציון:6.5