חברה (ע"ר)

בבואכם לבחור כיצד לנהל את העסק, האם באמצעות עוסק מורשה או פתיחת חברה בעירבון מוגבל או רישום חברה (ע"ר) אם כך תרצו, יש ליתן את הדעת לעלויות ניהול החברה לעומת ההגנה שחברה (ע"ר) מקנה לכם.

לדוגמא יזם צעיר ומוצלח, מאיזור הצפון, פתח מסעדה. הוא איתר את הצורך, בדק עלויות, הכין תכנית עסקית, איתר את המקום המושלם ואף ערך סקר בקרב לקוחות פוטנציאלים וגילה שהמסעדה עומדת להיות סיפור ההצלחה הבא בכל איזור הצפון.

היזם הצעיר רץ וחתם הסכם שכירות לארבע שנים עם בעל המקום גייס לו צוות מלצרים וטבח מיומן והחל להפעיל את המסעדה. בתוך חודש החלה המסעדה להתמלא ובתוך חודשיים נאלצו הלקוחות להזמין מקום מבעוד מועד כדי שיוכלו להנות ממטעמי השף ומהאווירה המקסימה.

לאחר שלושה חודשים, החלה מלחמה בצפון הארץ ומטח קטיושות הציף את ישובי צפון הארץ. רבים מתושבי הצפון הלכו ללון אצל חברים ומשפחות במרכז ודרום הארץ ותושבי המרכז והדרום נמנעו מלהגיע לצפון הארץ והמסעדה היפהפיה נותרה שוממה.

תשלומי השכירות, שכר העובדים והתשלומים השוטפים לספקים במהרה הכריעו את העסק שלא ייצר כל הכנסה משך כל תקופת המלחמה והעסק קרס.נגד היזם הוגשו כתבי תביעה בבתי משפט במאות אלפי שקלים ובית המשפט התבקש לעקל את דירתו של היזם, הנכס היחידי שרשום בבעלותו.

למזלו של היזם החברה (ע"ר) שפתח לניהול המסעדה הייתה כמובן בעירבון מוגבל וכך נוצרה הפרדה בין היזם לחברה שהיא כמובן חברה בעירבון מוגבל שעל פי החוק מהווה אישיות משפטית הנפרדת מבעליה.

עורך דינו של היזם טען כי החברה, שהינה חברה בעירבון מוגבל, (ע"ר), היא האחראית לחובות ולא היזם שפעל אך ורק במסגרת החברה שהיא אף רשומה ברשם החברות כחברה בעירבון מוגבל. בית המשפט קבע כי על החברה (ע"ר) לשלם את הסכומים האדירים אולם לא ניתן לעקל את דירתו של היזם שכן היא רשומה על שמו ולא על שם החברה (ע"ר) והוא בעליה והיא אינה חלק מנכסי החברה.

העסק כשל, החברה (ע"ר) נכנסה לחדלות פירעון ונסגרה אולם דירת המגורים של היזם ניצלה.

העובדים תבעו את ביטוח לאומי על תשלום שכרם משום שהחברה לא יכלה לשלם את שכרם וזכו.

היזם האמיץ התייאש מעסקי המסעדנות והיום מנהל באמצעות חברה (ע"ר) חדשה שעוסקת במיזם טכנולוגי חדש שעומד להימכר במיליוני דולרים לחברה בינלאומית בתחום (גם היא חברה בעירבון מוגבל.

למידע נוסף:

הנכם מוזמנים לפנות למשרד עורכי דין שלי נחום

www.shali-law.com