בכל אדם טמון הפוטנציאל להיות מיוחד במינו.

כשאתה לא יודע לאן אתה הולך,

כל דרך עשויה להועיל.

צומתי דרכים מפחידים.

מפחיד לעזוב,

מפחיד לחזור,

השאלות והתשובות מפחידות.

אם אתה לא יודע לאן אתה הולך,

עדיף שיישאו אותך,

כאילו אתה נישא ברוח.

לפעמים עלינו לוותר על המטען,

ובדומה לנוצה,

לתת לרוח לקחת אותנו.

כפי שהמשורר גונסלס טוניון אמר :

"כדי שכל צעד, כל נוף, התרגשות או אי הבנה,

יפייסו אותנו עם החיים הקטנים ועם המוות הקטן".

כדי שיום יבוא ויישארו לנו כמה זיכרונות.

כדי שנוכל לומר, "הייתי בפינה הזאת".

כדי שנוכל לומר, "הייתי בתשוקה הזאת".

כדי שנוכל לומר, "הייתי בעיירת הרפאים הזאת,

עם החברים האלה, ועשיתי את הדברים האלה".

"כדי שנוכל לומר: "הייתי שם".

כדי שנוכל לעשות את כל זה,

אסור לפחד מלצאת ומלחזור.

כי אנחנו בצומת דרכים שיוצאות וחוזרות.

אם אנחנו לא יודעים לאן ללכת,

עלינו להרשות לרוח לקחת אותנו.

הרוח לוקחת אבל מביאה בו בזמן.

הרוח יכולה לשאת אותנו למקומות בלתי צפויים.

ברוח נישאות כל השאלות וכל התשובות.

וכשאנחנו ברוח, נלך לאן שעלינו ללכת.