פה יהיה לכם סיפור בהמשכים .
אני מעריכה שיהיו בו 15פרקים .
אחר כך אני יעשה סיפור חדש .
* הסיפור עצמו כתוב בעברית אבל זה בניו יורק , כי אני לא אכתוב עכשיו באנגלית ..... חיחי
תקציר :
אני אביגייל .
אני בת 15 ואני בכיתה ט'5.
אין לי חבר .
אני הילדה הכי מקובלת .
החברה הכי הכי הכי שלי היא נורה .
אתם בטח שואלים למה נורה ?
אני בשליחות של 10 שנים בניו - יורק .
( חהחה איזה כייף )
זאת השנה השלישית שלי כאן .
אז בואו נמשיך .
יש לי עוד מלא מלא מלא מלא חברות .
ניקול , מנדי , קלי , טורי , איימי , אני , אמה , הלנה , אמבר , ג'ני , וטריסיי.
אני אוהבת את זאק .
זאק הוא גם הכי מקובל .
יש לו שיער חום עם עיניים כחולות , הוא שרירי , ויש לו חיוך כזה מהמם !
הוא שחקן בייסבול .
אני אצנית . ( אחת שרצה ).
נתחיל סבבה ?
פרק 1 :
" אופ אופ אופ אופ אופ " אמר לי רובי המאמן שלי בריצה .
" 2:15 . זה נחמד . ציפיתי ל10 אבל זה לא נורא . "
" אבל בכל זאת שיפרתי את השיא שלי !!!!!!!! ווהוו !!! "
" טוב .. זה נכון . יאלה.. תעשי ריצה לשיחרור . "
התחלתי לרוץ את ה3 סיבובים לשחרור
( סיבוב אחד זה 200 מטר . ואל תדאגו ריצת שחרור זה לאט )
ולפתע ראיתי את זאק יושב על אחד הספסלים הגבוהים ומביט בי .
נופפתי לו והמשכתי לרוץ .
הרגשתי מצד אחד פרפרים של התרגשות ואושר בבטן ,
אבל מצד שני הרגשתי כמו בובת ראווה .
המשכתי לרוץ ולא הסתכלתי אליו . כדי לא ליפול .
אבל אז זה קרה לי .
רצתי על אבן ומעדתי .
נחתתי על שתי ידיים , והמשכתי לרוץ .
הייתי נבוכה .
ראיתי את רובי מתיישב ליד זאק ושניהם מצחקקים .
שני מניאקים ... חשבתי לעצמי כמעט בקול ...
סיימתי את הסיבובים ואז רובי שחרר אותי .
הלכתי לכיוון התיק שלי כשלפתע מישהו משך לי ביד.
ואני לא אגיד לכם מי זה כי אתם יודעים ....
" איזה נפילה ..... חיחי ... את פסדר ? "
" שתדע לך שאני לא יעבור על זה בשתיקה , אתה והצחקוקים שלך עם המאמן שלי ... "
" חהחה .. את ממש מפחידה אותי "
לקחתי את המגבת שלי , שימתי אותה על הצוואר כמו ספורטאים ואני וזאק הלכנו לקניון .
( באמריקה , ללכת ביחד לקניון זה לא מעיד על חברות . כדי להיות חברים צריך שה-ב-ן (( בנות לא מציעות )) יקנה לבת שרשרת , והבת צריכה להסכים . אם היא לא מסכמה , הם ידידים )
הלכנו וקנינו גלידה . ( הוא ניסה לשלם עליי אבל לא הסכמתי .. מתוך צניעות )
אני קניתי מוקה ( יאמיי )
הוא קנה וניל עוגיות ( נראה לי ... )
אחר כך ישבנו בחוץ .
אני קיוויתי שהוא לא רואה שאני מסמיקה כל הזמן .
" יש לך לחיים אדומות בד''כ ? "
שיט הוא ראה ...
" לאדעת .. תסתכל עליי מחר בהיי ותראה " ( בהיי - בתיכון )
ישבנו ושתקנו 5 דקות שנראו כמו נצח עד שהוא פתח שיחה .
" אז ... מה קרה שנפלת היום ? "
" אבן "
" וואלה .... . תגידי יש ללך חברר ? "
התחלתי להתבלבל
" לא .. למה ? "
" לא.. סתם ... "
" טופ .. מי זאת ? "
" אין לי אף אחת ... "
ראו שהוא שיקר .
" בטח .. טוב .... "
" ושלך ? מי שלך ?"
" איזה שלי ? "
" נו , את יודעת ... הבחור "
" נמ ... "
" כולם אומרים שזה אני . זה נכון ? "
שתקתי .
הוא שם לב ששתקתי .
" טוב ... אני חייב ללכת לניל . ללוות אותך הביתה ? "
" מה שת'רוצה .. "
" אני רוצה לבוא . "
" אז בוא "
הוא ליווה אותי הביתה .
נפרדנו בחיבוק ( הוא החליט לחבק אותי .) ( ?! )
והוא הלך .
המשך יבוא ...
הפרק ממש ממש ממש ארוך ... כל הפרקים יהיו כאלה בערך .
סוריי שאין מתח .
תהנו .
- תגובות יתקבלו בשמחה -
הנה עוד פרק :
פרק 2 :
נכנסתי הביתה . עברתי ליד אמא שלי בשתיקה בעודי בוהה במדרגות ולא הוצאתי מילה .
היא הסתכלה עליי במבט שואל אבל אני לא שמתי לב ממש והמשכתי .
נכנתי לחדר , ישבתי על המיטה ובהיתי בקיר .
" אואוו! " צלצל לי האייסיקיו .
לא קמתי לראות את ההודעה .
" אואוו"
" אואוו"
" אואוו"
" אואוו"
זה התחיל לעצבן אותי אז קמתי וראיתי שזו הודעה מניל .
בהודעה היה כתוב :
" היי אביגייל .
זה זאק .
אני צריך לדבר איתך מחר בהיי .
אז .. תחכי לי בהפסקה ליד הלוקר שלך .
סבבה ?
ביי "
הוא שלח את זה כמה פעמים ואז כתבתי לו :
" פסדר . "
והוא סגר את החלון .
שמתי מוסיקה בפול ווליום ושכבתי על המיטה . עד שנרדמתי .
-ביום שלמחרת . בהיי -
חיכיתי בקוצר רוח לפגישה עם זאק ליד הלוקר שלי.
אבל לא הראיתי את זה .
בהפסקה הלכתי ללוקר שלי וחיכיתי .
הסתכלתי במראה ולא ראיתי שזאק בא מאחורי .
" תעצמי עיניים " הוא אמר לי .
הייתי במתח .
עצמתי עיניים .
הרגשתי משהו על הצוואר .
" תפתחי " הוא אמר לי .
פתחתי את העיניים וראיתי על הצוואר שלי שרשרת בצבע כסף עם האות :
Z
הסתכלתי עליו וחיבקתי אותו חזק .
" אני אפרש את זה ככן " הוא לחש לי .
עמדנו ככה יזה 5 דקות עד שנמאס לנו .
היה צלצול . בשיעור החטפנו מבטים אחד לשני והתחלנו לצחוק .
כשהמורה ראתה אותנו היא אמרה :
" מתי אקבל הזמנה לחתונה מר מנדסון וגברת גורסקי ? "
" לא בעוד הרבה זמן .. " אמרה לינה . הסנובית .
" צאו שניכם מהכיתה ותבלו זמן איכות בחדר הריתוק . "
יצאנו בשקט ובאיפוק רב שלא לצחוק על גברת מונטז .
כשהגענו מחוץ לדלת פרצנו בצחוק מתגלגל ומדבק .
לא הצלחנו להפסיק לצחוק . כל פעם שהסתכלנו אחד על השני צחקנו שוב .
זאק לקח אותי שק - קמח לחדר הריתוק ושם היה ריק לחלוטין .
ושם קיבלנו זמן איכות .
ישבנו אחד ליד השני על אחד השולחנות והתחבקנו וצחקנו מדי פעם .
הוא הסתכל עליי ואני עליו ופשוט התנשקנו ...
הדלת נפתחה ו.....
המשך יבוא ...
מקווה שאהבתם .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
תמרושש D: