בלוגג שלל פזוושש המלכעע

היי שמיי פזז כמוו שראיתםם.....

אני יכתוב לכם סיפורר בהמשכיםם.... יתעדכן כל יום ראשון..

עם מישוו רוצהה גםםם לכתובב סיפוריםם שיכתוב לי ואניי אוליי יפרסםם את זהה...

-

-

-

-

-

היי שמיי סאםם.... אני רוצה לספר לכם קצת עליי...

קוראים לי שרבי .

אני בן 14 וגר בקיבוץ יקום

אני אוהב על עצים.

בואוו נגידד שכסף זהה לא בדיוקק מה שחסר לי כרגעע..

מאז שאימי מירב , נפטרה עקב תאונת דרכים בבית המצב הידרדר.

לא רק שאין כמעט כסף גם אין כבר את אמא

הסיפור שאני הולך לספר לכם זה סיפור על פי אגדה סינית עתיקהה שבזכותהה כל חיי התחילו להשתנות!!

אזז ככה זה מתחילל..!

בוקרר.., התעוררתי כמו כל ילד רגיל.. לבית הספר... זה היה השבוע האחרון ללימודיםם..!

בשיעור היסטוריה למדנוו על עץ אחדד שממוקם כאן ממש.. בקיבוץ יקוםם .

האגדה מספרתת ששנים ניסו לפתוח את העץץ.. אך אף פעם העץ לא נפתחח.

האגדה מספרת שרק ילד עם לב אמיץ מספיקק יכול להגיעע ולפתוח את הדלת

שרק מישהו שהוא באת אוהבב ומספיק מגיעע לו יצליח לפתוח את העץ.

עוד יום לימודים אחד חלף כמו כל יום רגיילל... ואניי וחבריי כרגילל הלכנוו לטפסס על העץ.

התחלתי לטפס על ענפיו של העץ ולפתע הרגשתי כאילו אני מרגישש חוםם זורם לי מן היידים שלי.!

וכשהגעתי למלה ראיתי דלת קטנה.. אולי רק לעכברון היר מספיקה.. וראיתי שם אותיות סיניות שאומרות משהו על מפתח.. ( הבנתתי לפי התמונות ). רצתי הכי מהר שיכולתי לסיפרייה , הבאתי מילון והתחלתי לתרגם..

קראתי עעל תיבה שנמצאת איפושהוא בעץץ.. שם יש את המפתח לפתוח את הדלת..

חבריי ששמעו את זה מיד התחילו לחפש מפתח , ורק אני ישבתי עם העץ והקשבתי לצייוץ הציפוריםם..

ולבסוף, כשהחלטתי ללכת הביתה לקחתי לעצמי עלה אחד כקמע מזלל.

כשהעגתי הביתה החנסתי את העלה למגירה ופתאום החלתי לרגודד.! קרן בוהקת יצאה מן המגירה ופתאום...

-

-

-

-

זהוו זהה הכלל...

א יש משהוו תפנו אלי לדואר האלקטרוני

[email protected]