הומני זאת לא מילה גסה!

היום בבוקר.. 7 בבוקר.. אני כולי בכיף בחדר כושר רצה בהליכון כשמולי נמצאת הטלויזיה פתאום.. מבזק.. נפל קסאם בבסיס טירונים... איזה יופי להתחיל את הבוקר... :(

הדבר הראשון זה להתחיל להיזכר בראש מי בטירונות עכשיו.. איזה בסיס... כשעברתי על כולם הייתה מין הרגשת הקלה.. אבל בקטנה..

נכון שבקטע הקודם אמרתי שאני שונאת הכללות ולא צריך לשנוא את כל הערבים בגלל שלא כולם כאלה אבל במצבים כאלה זה כבר ממש אבל ממש לא זמן לקטנות...במצבים כאלה אני רוצה פשוט ללכת לשם ולירות בכולם.. ומה שיותר מרגיז זה שישראל לא עושה כלום.. נכון שאין לי שום זכות לשבת על הספה במזגן ולצעוק על הטלויזיה שצריך להפציץ את כולם ולא לחשוב על הילדים והנשים אבל ריבונו של עולם.. בזמן שישראל מספקת לערבים חשמל ומים ושירותים שונים כמו רפואה הם הולכים יולדים גדודים מגדלים אותם על חשבון ישראל ואחר כך שולחים אותם לפוצץ חיילים שלנו, ילדים שלנו..

נכון שאמא יהודיה שבוכה על הילד שלה שנפצע או חס וחלילה נהרג שווה לאמא ערבייה שבוכה על הילד שלה אבל... איך אפשר להישאר רחמנים אחרי שממשיכים לעזור לערבים והם ממשיכים לשנוא אותנו ולהרוג יהודים.

פיתרון קיצוני אחד זה להמשיך להבליג ולחכות לטוב..

פיתרון קיצוני אחר זה לפוצץ כמה ישובים וילמדו את הלקח שלהם..

כי כמה שאנושיים לא נהיה וכמה שנבין את המצב מהצד השני גם ונרחם תמיד אבל תמיד אני אעדיף שילדים שלהם ימותו ולא ילדים שלנו...נכון שזה מנוגד לכך שכולנו נולדנו שווים וזהים אבל מה לעשות העולם לא הוגן ואת זה למשל ראינו היום כאשר עשרות חיילים חפים מפשע, צעירים, שמשרתים את המדינה ניפצעו ונפגעו לשווא...