הכל כשורה

אני לא יודעת...מה ללהתחיל לכתוב כאן מחדש?

כנראה שיום שלם של זמן פנוי בהחלט פותח את הצ'אקרות..או את צ'אקרות השיעמום:)

אני לא יודעת מה הייתה המטרה שלי שפתחתי את הבלוג

כנראה שבגלל שכל החברות פתחו גם זה נתן לי מין בוסט כזה לעשות...

ויכול להיות שזה סתם כי שיעמם לי:P

אבל ככל שחלפו השנים והבלוג הזה נהיה ממש ותיק ובעיקר אישי זה הפך למין יומן כזה..

שבו אני יכולה להתסכל אחורה בחודשים ולהיזכר במה שקרה אז.

אילולה המקום הזה איך הייתי יודעת מה עשיתי בפברואר 2008?!

בנוסף לכך הייתי מלאה בעצמי..מאוד... הרגשתי צורך לפרוק כל הזן וכך אולי למלא מקום לדברים חדשים..

הנצחתי כאן דברים שבחיים לא הייתי זוכרת והכל כתוב ברמזים מאוד מאוד אישיים שרק אני יכולה להבין ולפעמים גם אני לא זוכרת:)

אני מרגישה בזמן האחרון שאני לא משחררת את מה שקורה לי..

אני מדברת על חלק הדברים אבל לא באמת מנציחה את התקופה שחיכיתי לה כ"כ הרבה זמן ואני לא אוכל להיזכר בה שוב:)

אז כנראה שאני אחזור לכתוב...

אחזור להנציח.

בעיקר כי זה חשוב לי להיזכר בזה אחר כך...

ובמיוחד כי אולי אני אבין דברים שלא הבנתי קודם..

כמו בנים או אישיות וכאלה:)

בנתיים בא לי להיכנס להתקף נוסטלגיה קטן ולראות מה עשיתי לאחרונה..

אני בטוחה שאני אצא בשוק ואגיד כמה התבגרתי כמה השתנתי..

אני כ"כ לא אותו בן אדם כמו דניאל שפתחה את הבלוג כשהיא הייתה בת 15 ועכשיו...היא עוד מעט מתגייסת:)

בואו נראה:P

דושינקה:P