it's my life

חיים רגילים, חופש.

הולך סבבה..

רק שאין אנשים שעאני מרגישה שאני יכולה לסמוך עליהם..

וזה די בעיה כי אני נותנת אמון באנשים מהר ופתאום אני כבר לא יכולה..

אני לא מדברת על מישהו מסויים זה פשוט כל הקטע שמבטיחים ומבטיחים ולא מקיימים

ואז אני מרגישה שאני עושה הכל כדי לעמוד ולעודד את ההבטחה ואז אני מבינה שלאנשים האלה בעצם

לא אכפת מההבטחות האלה..

אני כל כך רוצה חברים חדשים ואמינים אבל בכל זאת אני לא יכולה לעזוב את הקודמים- חלקם עדיין חשובים לי ואני אוהבת אותם!

אני לא מאשימה אף אחד שעשה מה שעשה אני אפילו מבינה אבל איך להמשיך הלאה מזה? אני לא יודעת..

זה המצב שלי עכשיו ואני לא יודעת אם אני מפרשת נכון את איך שמתנהגים אלי

קשה לי לשכות את העבר אנשים שהיו תמיד לצידי ועזרו בהכל פתאום הם כבר לא הם

ושיחה איתם זה רק היי מה נשמע ולא יותר.

והכי מוזר זה אנשים ששנאתי פעם פתאום כבר לא פתאום אני מרגישה שהם הכי יקשיבו, יבינו, יאמינו..

זהו להיום..

יומטוב!!