סיפור פשוט

החלטתי שאני שורפת את כל החפצים מהעבר שלי שגורמים לי או שגרמו לי לחוש רע.

דבר אחד שעולה לי זה ספר שאימי קנתה לי כאשר הייתי בת 10 או 11. קוראים לו "בת עשרה" וזה אמור להיות איזה ספר התבגרות כזה וכל מיני שטויות כאלה על דימוי עצמי וחבר ווסת ...וכל הנספח לזה.

אני לא אשכח כשאמא שלי הביא לי את הספר הזה מתנה ליום הולדת היא אמרה לי שהנה אני נכנסת לגיל ההתבגרות וזה יעזור לי לא לפחד או להבהל או שומו שמיים. דברו איתנו בחינוך מיני וכל הספרים האלה כיאלו בגיל ההתבגרות בן אדם הופך לחייזר. "שלא תפחדו".. "זה בסדר אם מרגישים קצת עצובים" "פתאום יש פצעים על הפנים שמראים על הורמונים" בנים וקרי לילה"....

הם דברו על זה כל כך הרבה ובצורה כל כך דרמטית שזה רק הפחיד אותי יותר!!!. חוץ מזה שכל מה שהם מדברים שם לא ממש עזר לי ולכל הבלגן שהיה בגיל ההתבגרות "המקסים" אף אחד לא יכל להכין אותי זה. אולי עשו את זה יותר גרוע......

בקיצור אני מארגנת חבר'ה שרוצים להתכנס ולעשות מדורה ולזרוק לשם את כל הזיכרונות הרעים שיש לנו עדין בבית. כל החפצים האלה שאנחנו מסתכלים עליהם וישר עוצמים עיניים כדי לא לראות אותם............

כל מי שמעוניין יכול לשלוח לי אימייל או לשלוח לי תגובה עם האימייל שלו.

אני רצינית מאוד. מצפה מכם גם!!