עולם קטן, עולם יפה. "כאשר המצב איום ונורא - באמת איום ונורא - אני מנסה לחשוב בכל כוחי על כך שאני נסיכה. אני אומרת לעצמי, "אני נסיכה". אתם אפילו לא יודעים כמה זה עוזר לשכוח. (הנסיכה הקטנה, פרנסיס הודג'סון ברנט) |
כינוי:
בת: 31 MSN:
תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ינואר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: | 1/2009
מה קורה איתי? חשבתי שהמצב של הכיתה זה מה שמשפיע עלי (בהקשר לפוסט הקודם) , אבל אני זאתי שמשפיעה על המצב בכיתה? כמו שכולם ברור... כל אחד וההרגשות שלו וכו משפיעים על איך שהכיתה תתנהל! ובזמן האחרון אני לא יודעת מה הולך איתי.. זאת שנה מאוד מוזרה! כאילו הרגשות שלי נורא נורא קיצוניים! אני יכולה יום אחד להיות הכי מאושרת בעולם ויום אחר להיות הבנדם הכי דיכאוני בעולם! אבל בזמן האחרון זה לא שאני עצובה... וכן אני גם שמחה צוחקת וכו' .. אבל אני יותר מופנמת.. כבר לא רצה לספר לכולם מה שקורה לי.. יותר איתי בעצמי לבד .. מוקפת חברים וטוב שכך! זאת התקופה השנייה בכל החיים שלי שאני לא אוהבת (דלוקה) על אף אחד.. וזה מוזר כי תמיד זה היה מלא מלא בנים באותו הזמן.. וכאילו 2 הפעמים הם דווקא השנה.. זה אומר עלי משהו.. אני לא יודעת מה השתנה בי, ואולי גם התבגרתי.. אבל זה מוזר.. ואני מתה לדעת למה אני יותר מופנת ולאדעת... אחרת..
| |
|