לאחר מאמצים רבים, וניסינות קשים הוכרחתי לצפות באירוע ספורט אפילו לכמה דקות, כדי להבין את המתרחש והמסופר והמשחק...או לפחות בערך.
התיישבתי על הספה ובעודי מנסה להבין מה קורה ובאין ספור שאלות את אבי, כבר הספקתי לקלוט כבערך 7 פרסומות אמנם קצרות, אך לא באמת מענינות..לפחות אותי. ישר בתחילת המשחק, גם במשחק עצמו קשה שלא להבחין בפרסומות על החולצות והזזות כל רגע על המסך, מפריע ולא מרכז.
אבל החלטתי עדיין לא להתייאש! הרי כשהייתי קטנה הייתי רואה את זה לא מרצון, משעמום וכי זה הערוץ היחידי שהיה לסבא וסבתא שלי והצטרפתי לצעקות גם כשלא ידעתי למה הן.
המשחק התחיל, הם קופצים, הם רצים עדיין 0:0 הוא צועק הקהל מרעיש ואז פתאום סל, חיכיתי לרגע הזה ולא כי אני אוהבת את הקבוצה, אני בכלל לא בטוחה שאני זוכרת איזו קבוצה זאת הייתה אבל בגלל שהייתי קרובה לסיום, דבר שחיכיתי לו מתחילת המשחק.
הסל את האמת די הפתיע לאחר התעקשויות רבות של השחקן הוא הצליח לבסוף לקלוע סל, וכמובן שהעורכים והצלמים לא פיספסו שום פרט, ותיעדו את זה שוב ושוב פעם אחת בזווית אחרת (תחתונה ממול), פעם שנייה קרוב יותר באיטיות, פעם שלישית ממש קרוב לכדור ופעם רביעית כנראה כי הם רצו לסגור על מספר זוגי צילמו מזווית אחרת (מצד ימין) וחזרו למשחק, באמת תודה רבה!
ושוב משחקים ואז שוב סל! ושוב 4 צילומים שלא מחסירים שום פרט (לשמחתנו).
מה שאי אפשר לחלוטין לא להתייחס אליו היו הפרשנים, שחלק מהסיבה שהם שם זה לא כדי לפרש את המשחק אלא כדי שיגיע הרגע של הסל שיהיה מי שיצעק ויזכיר לצופים שווואאלה ויש מהלך!
הדיבור שלהם הוא מאוד איטי כדי שבאמת נוכל להבין מה קורה, את שמות השחקנים הם זוכרים בעל-פה איך הם עושים את זה?! ולא רק זה הם גם זוכרים איזו קבוצה כל אחד מהם! (מעניין איך?!) העניין המצחיק שכשחקן קולע סל ובזמן שמראים לנו את הסל בערך שעה הפרשנים מתחילים לדבר בינהם:
"זה מזכיר לי את הסל שלו בעונה שעברה!"
"כן סל מדהים, אין ספק ש____לא מפסיק להפתיע"
באמצע המשחק אפשר גם לשחק קצת עם הצופים בבית ולעבוד עליהם במילים שאף אחד לא באמת יודע למה הם מתכוונות, אבל כולם משחקים אותה כן...
כי ברגע ששאלתי את אבא שלי 3 פעמים הוא שיחק אותה לא שומע!
כול מיני מלים בפ', ס', ק' וכ'ו, אך הם בהחלט מוסיפים לאווריה יחד עם עידוד השחקנים, החמאות, דברים שלא רואים מהמסך הקטן ויצירת מתח שבהחלט עוזרת בשלב המשחק.
באמצע המשחק לא יכולתי שלא לשים לב לצילומי המדיום קלוז אפ של המאמן צורח על חברי הקבוצה, גם אם הם מובילים
או למאמן שמוחא כפיים וצורח מחמאות לקבוצה ו"מחדיר בהם מוטיבציה". גם החלפות השחקנים נעשו לעיני כולם וגם כמה תמונות שבהחלט מעמיקות את זה.
המעקבים עם הכדור לא נעשים בצורה חדה ויש יכולת באמת להתסכל ולא להילחץ מאופן הצילום הרץ והמתנשם.
אני חושבת שסוף סוף הבנתי את הג'ינגל הבא והגס "השופט בן זונה" שלא נתן לשחקנים אפילו הזדמנות אחת! להתנצל...
אבל לפי דעתי מי שבאמת עשה את המשחק, זה לא השחקנים ובטח שלא הפרשנים. אלא הקהל, האוהדים שבאמת השקיעו! באו עם הצבע של הקבוצה בכל חלק אפשרי בגוף אירגנו תופים, רעשנים, מקלות ודברים רועשים למינהם כדי שבאמת יראו לקבוצה כמה אכפת להם ממנה ובאמת אכפת, קריאות העידוד לשחקנים קריאות הבוז לקבוצה השנייה, מורלים קבוצתיים וכל מיני דברים שכל אחד היה שמח אם זה היה על שמו.
בקיצור אחרי כמה דקות של משחק החלטתי שכדורסל זה הספורט שאני הכי מבינה, ואפילו נשארתי כמה דקות אחרי וראיתי את התוצאה.
אללה מכבי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
