הכותרת לא באה לרמוז שאני אומללה.
או שאני מרחמת על מישהו.
או שבא לי שתרחמו עליי..
זאת סתם שורה מהשיר 'אומללה'. השיר הכי טוב באלבום החדש של מרסדס. תקנו אותו.
תקנו מוזיקה ישראלית!!!!
בכל מקרה, אחרי כמה הטפות, נחזור לענייננו.
הרבה זמן לא כתבתי פה.
אחרי שבוע של יוון, שב40% מהזמן שבו שכבתי בים מול השמש וחשבתי,
הגעתי למלא תובנות.
רציתי לשתף בהם מישהו, אבל הייתי בלי טלפון ובלי פייסבוק.
אני חושבת שרוב התובנות האלה ילכו לעזאזל (אני יכולה לפתוח חנות יד שנייה ולמכור בה את כל התובנות שאני לא צריכה (; )
חזרתי (שוב !) לקרוא ספרים.
גיליתי שביחס לשתי תולעות הספרים שאני קוראת להן אחותי ואמי, אני קוראת ממש לאט.
ולא רק שאני קוראת לאט, אני מתעייפת אחרי 60 עמודים בערך. ככה זה כשקוראים 3 ספרים בשנה.
גיליתי שהאהבה שלי למוזיקה הרבה יותר חזקה ממה שחשבתי..
בטיפשותי, בקושי הבאתי לעצמי מוזיקה למהלך השבוע הזה, הגעגועים לצליל יחיד של היהודים הרגו אותי.
הרצון לשמוע את הקול של ג'ניס ג'ופלין, את הגיטרות של ג'ימי פייג', ואת המילים של אביב גפן היה הרבה יותר רב ממה שחשבתי שהוא יהיה.
לא היינו כל החופשה בים.
גם טיילנו. טיילנו המון. כרתים מדהימה!!!
כשלא קראתי, וכשלא טיילנו, חשבתי.
חשבתי על הכל.
על מה אני אעשה שנה הבאה בצופים
על זה שאולי אני אקח ערבית במקום פיזיקה (סתיוי אני כבר רואה אותך מחייכת כשאת קוראת את זה)
על מוזיקה
על המסיבת סוויט סיקסטין שכבר תיכננתי כל פרט ממנה בראש שלי (ספוילר: היא תהיה בהרצליה.)
על קעקועים!!! בגלל כל המחשבותה אלה שיגעתי אותכם באינבוקס בפייסבוק. למרות שיש עוד הרבה זמן.
אבל מה שכן - לא חשבתי עליכם כמעט.
ב"עליכם" אני מתכוונת לארץ. לאנשים שפה. לחברים, למשפחה, לפייסבוק, לבית.
אל תבינו לא נכון ואל תיעלבו - ביום האחרון התגעגעתי כמו מטורפת.
אבל עד אז לא עליתם לי בראש אפילו לרגע.
אני חושבת שזאת המשמעות האמיתית של חופשה.
לא לדאוג, לא להתרגז, לא להתגעגע.
להינות מהרגע ולקחת חופש מכל מה שאנחנו מכירים.
פעם ראשונה שהרגשתי כ"כ שלווה אחרי המון זמן.
רציתי להגיד לך את זה בלילה הלבן אבל עומר היה שם ולא רציתי שהוא יעלב (לא שהוא בן אדם שנעלב..אבל בכל זאת)
אתה היחיד שאיכשהו חשבתי עליו שם..
דאגתי לך בשבת בערב.קיוויתי שתהיה לך ההופעה הכי מדהימה שיכולה להיות, שלא יפריע לך בכלל שאני לא שם. שהיא לא תציק לך.
שהכל בינך ובין אור לא יהיה מוזר. שאביב ישיר שירים טובים.
חשבתי על זה שיש דברים מסויימים שאני יכולה לספר רק לך.
שאתה הבן אדם היחיד בעולם שאני מקבלת את הביקורת ממנו ומפנימה אותה.
מי כמוך יודע שאני שונאת שמבקרים אותי, שבדר"כ זה עובר מעליי ואני לא שמה על זה.
אבל כל משפט קטן ממך.. כל "כן ראיתי אותך ושנאתי את זה" (שאמרתי לי בסוף הלילה הלבן)
נכנס לי עמוק, ואני מנסה להשתנות בהתאם לזה.
כי אני מעריכה את מה שאתה אומר ואתה היחיד שאני חושבת ש100% מהדברים שהוא אומר לי הם לטובתי ולא לטובתו האישית.
טוב חפרתי.
רציתי לכתוב משהו ארוך על הלילה הלבן אבל כבר אין לי כוח..
אני רק רוצה להגיד שהיה לי מדהים. ושכיף להשתחרר ככה אחרי הרבה זמן..
ושהיה לי כיף ככה להיות פתוחה איתה..
והיה לי כיף שלא עישנתי, ושאני עומדת במילה שלי לעצמי.
אחרי שהסתובבו כ"כ הרבה סיגריות לידי מאנשים שכ"כ קרובים אליי.
וזהו. מחר כנראה לא ירושלים. אולי נסתובב בתל מונד, אולי נחזור לכפ"ס.. לא ברור.
אבל יהיה כיף איתן. כיף להיות אני ושתיהן..
אין כמו משפחה !! (:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
שחרסמייל