3 שעות ישיבה.. אני חושבת שזאת הישיבה הכי ארוכה שאי פעם הייתה לנו.
היה כל כך כיף.
עם כל הצחוקים שהיו..
היה ניחוח של סיום באוויר. היה קצת עצוב.
היה רגע מביך בסוף. שלא ידענו אם להיות עצובות או שמחות..
ברור שהכל עוד לא נגמר.
יש עוד מחנה..
יש עוד יציאה לג'פניקה אחרי המחנה..
יש את הגיוס של שתיהן שהבטחנו לבוא..
אבל בכל זאת.
קורל לא תאיים עלינו עוד בגרזן..
משה לא יבוא עם הקורקינט שלו..
ליה וליאל לא יראו לנו את הגוזלים שלנן..
מיכאל לא ישחק לי באנגרי בירדס..
רות לא תעצבן אותנו..
אוריה לא תעשה לי צמה..
לא נצחק על זה שתהל נראת כמו אווטאר..
לא נשחק ג'מוס ונשכח איך קוראים לדקל..
יש לנו בתוך הצוות כ"כ הרבה בדיחות פרטיות שאף אחד לא יבין..
כ"כ התגבשנו..
אני ומאיה חזרנו להיות בקשר..
ממש התחברתי לדין וגל..
היו לי שיחות נפש עם דנה..
עשיתי עם מאיה תחרות גרפסים..
וגילדוב.. היה גילדוב פשוט.
זהו סיומה של ההדרכה הראשונה שלי.
מוזר.