תעלומת המתים

פרק 1

היי , קוראים לי אלן ואני בכיתה י' . אתם יכולים לקרוא לי אלי . כולם קוראים לי ככה . אה כן , אני בת . אני שונאת שאנשים לא מבינים את זה.

אני חיה בארץ , למרות שאני אמריקאית .  באתי לביקור פעם ולא רציתי לחזור . אז נשארתי . המשפחה שלי נשארה באמריקה , אבל היא באה כל חצי שנה לביקור .אני חיה במעיין רובע אמריקאי .
אני לומדת בפנימיית "גוסט ניל" שברחוב שפרד . זוהי פנימייה לילדים אמריקאים .

לא במקרה נמשכתי לבית הספר הזה . כולם אמרו שהוא רדוף רוחות , גם בגלל השם שלו . הרי "גוסט" באנגלית זה רוחות .

כל העניין נשמע לי מגניב מאוד .

לא ידעתי שהכל יהיה מגניב מאוד אבל גם מסוכן מאוד.

הכל התחיל בערב ל"ג בעומר .

"אלי !! קדימה , בואי כבר !! 'בית הרוחות' נסגר בעוד שעתיים !!"

צעקה לי בת' מלמטה .
 "אני באה !!" צעקתי , בזמן שאני יישרתי את השיער שלי .

ירדתי מהר במדרגות . כמו תמיד , הם חרקו את המנגינה
 'יונתן הקטן רץ בבוקר אל הגן..' ..
רון סידר את זה. רון הוא מדען ויודע לעשות הכל . עובדה , אפילו הוא גרם למדרגות לחרוק בצורה מסוימת .

"גם רון ורייצ'ל יצטרפו אלינו ? " שאלתי את בת' .

"אני חושבת שכן . אנחנו צריכים להיפגש איתם ברחוב באטרס. בפינה שליד היער נמצא בית הרוחות " היא ענתה בזמן שחיכינו למונית .

בית הרוחות זה בית ממש מדליק שאנחנו הולכים אליו כל שנה.

יש שם תמיד בל"ג בעומר נשף תחפושות , בית רוחות מפחיד ועוד.

כאילו שאנחנו חוגגים את ליל כל הקדושים .

אחרי דקה עצרה לידנו מונית .
 "לאן אתן צריכות ?"שאל הנהג , שהיה איש עם מעיל עבה ושחור , כובע שחור ומגפיים כבדות ושחורות .
"לבטרס. ליד היער . לבית הרוחות אם אתה מכיר" ענתה לו בת'.

"אם אני מכיר את בית הרוחות ?! כשאני הייתי בגילכם הוא נבנה . הייתי מבלה שם כל ל"ג בעומר עם חברים שלי . " אמר , וחייך חיוך מסתורי.

"אוקיי...כמה הנסיעה תעלה לנו ?" שאלנו.

"אמ..זה..בחינם. על חשבון הבית . " הוא שוב חייך את אותו החיוך .

"באמת ? מגניב ! תודה ! " צחקתי .

"האיש הזה מפחיד אותי..אולי נחכה למונית אחרת ?" בת' לחשה לי.

"נראה לך ? תראי איזה נחמד הוא , הנסיעה על חשבונו ! " לחשתי לה בחזרה .

התחלנו ליסוע. האיש נעל את הדלתות . כיבה את האור . סגר את החלונות .

"אתה..יכול בבקשה להדליק מזגן ?" בת' שאלה בקול רועד .

"בטח.." הוא חייך .

"אני שונאת את החיוך הזה " בת' לחשה .

המזגן לא פעל . הוא ניסה שוב ושוב . הוא היה כבר כל כך שקוע במזגן עד ש..

"תיזהר !!!!!! " בת' ואני צעקנו ביחד באימה .