אתמול, אחרי משהו כמו 7 שעות בלי אוכל [עבודה וזה], כשהגעתי להוסטל הלכתי לקחת לחם מהמדריכים כדי לאכול. בימי ראשון בדרך כלל עוד נשארת החלה של שבת ולא קונים לחם פה. החלה הפרוסה היא נורא קטנה בגודל שלה וגם נורא דקה ביחס ללחם פרוס רגיל. אז לקחתי יותר פרוסות מהרגיל, קצת מובכת מזה שלקחתי כמות גדולה יחסית של פרוסות [6 לעומת 3 של לחם פרוס רגיל]...

היום ישבתי במטבח כשגברת מנהלת הגיעה לעבודה. כשהיא ראתה אותי היא אמרה משהו על זה שלקחתי הרבה פרוסות [לא זוכרת בדיוק מה, זה היה בשעות הבוקר המאוחרות] ודיי פסקה בינה לבין עצמה שזה היה בולמוס ובטח אחרי זה הקאתי הכל. 

כמה מטומטמת את צריכה להיות כדי להגיע למסקנה העקומה הזאת?

פעם הייתה לי היסטוריה של בולמיה? של הקאות? 

ניסיתי להסביר לה שהחלה הפרוסה ממש קטנה ולא מספקת, אבל היא כמובן גלגלה את העיניים, והמסר נכנס מאוזן אחת ויישר יצא מהשנייה בלי להתעקב בכלל באמצע. והיא מאלה שחושבים שהם יודעים הכל יותר טוב מכולם ולא מקשיבים למה שאחרים אומרים. מבחינתה, אם היא חושבת שהקאתי כי היה לי בולמוס, אז זה מה שהיה! והיא אומרת לי שעוד מעט הרי צריכה להיות לי ועדה בקשר להתקדמות לדיור מוגן, ושאני לא אתפלא אחר כך אם אני לא אקבל מה שאני רוצה...

כעסתי על הסקת המסקנות הדבילית והמשכתי את  יומי כרגיל. כשחזרתי מהעבודה הלכתי לעשות כביסה. מכונת הכביסה נמצאת ליד החדר של המדריכים, אז אחד המדריכים עבר שם וניגש אלי ו... התחיל לשאול אותי אם אני מקיאה! וכשאמרתי שלא, הוא התייחס בביטול למה שאמרתי, ואמר לי מכל מיני דברים כמו "איך יכול להיות שאת אף פעם לא עולה במשקל, ודברים כאלה... כאילו, בסדר שהמנהלת סתומה, אבל למה להפיץ דברים שאפילו לא נכונים? רק חסר לי שזה מה שהם יגידו לועדה, ובגלל השקרים שלהם לא יקדמו אותי הלאה.

אני החלטתי בכל מקרה, שגם אם לא יעבירו אותי בועדה, להישאר אני ממש לא נשארת. ממש ממש לא. 

כל הזמן אומרים שאני לא אוכלת מספיק, ואז כשאני עושה צעד ואוכלת יותר - פתאום זה כי אני מקיאה??

איכס כמה צביעות!