אני יודעת..
אני יודעת שאני יכולה להישמע כמו איזו ילדה מוזרה שעובר עליה עוד איזה תקופה בגיל ההיתבגרות.. אבל לא יודעת.. אני פשוט אוהבת אותו! אני ממש אוהבת את הבנאדם הזה.. הוא לא אחד מדהים ואפשר להגיד שהוא בכלל לא יפה.. אבל אני מוצאת בו משהו אחר הוא כל כך חמוד ומתוק שאני לא יכולה פשוט להפסיק לחשוב עליו.. מהיום הראשון שראיתי אותו בכיתה ז' בהפסקה שרק התחלתי בחטיבה החדשה ראיתי אותו.. האומנם עם חברה שלו אבל עדיין זה לא קשור..
אני ממש אוהבת אותו.. ומה הקטע המגעיל והעצוב פה.. זה שאין מצב בחיים שאנחנו נהיה ביחד..הוא ערס מקובל.. ואני לא הילדה הכי מקובלת שיש בעולם אז למה שהוא ישים עלי בכלל.. אבל לא יודעת יש מין מבטים כאלו לפעמים ויוצא לי לחייך אליו לפעמים בבצפר בלי כוונה..: )אני כל כך רוצה לפעמים לדבר איתו באייסקיו אבל אין לי אומץ אני כל כך מפחדת להיסתבך..כבר היסתבכתי עם חברה שלו פעם אני מפחדת שזה יחזור ויצא לי שם מגעיל בבצפר..:( אבל אני לא יכולה.. וזה כל כך מעצבן אותי שעוד שנה הוא עוזב.. איזה עוד שנה.. בפסח אני יכולה כבר לשכוח ממנו..:'( זה כל כך לא פייר אני מפחדת מהרגע הזה שהוא יעזוב.. לא יהיה לי למה לבוא לבצפר.. אני שמחה שאני באה לבצפר כי אני יודעת שאני הולכת לראות אותו בהפסקה..זה קשה.. קשה לי לדעת שהוא יעזוב ככה פיתאום ואני יצטרך פשוט להמשיך ולחשוב שזה היה עוד איזה בחור שנידלקתי עליו בבצפר והלך לו..:( אני לא רוצה שזה יהיה ככה..אני רוצה סוף סוף שמשהו שאני חולמת עליו יהיה אמיתי.. וזה בכלל לא קורה..אני מנסה לא לחשוב על זה יותר מדי..אבל זה ממש מתסכל לפעמים ...ולפעמים יש לי חשק פשוט.. פשוט לעמוד באמצע הבצפר ולצעוק "שי אני אוהבת אותך!" אבל מה לי ולזה אני לא אחת שלא דופקת חשבון.. אני בנאדם סגור.. עם לא הרבה ביטחון עצמי ועם הרבה בעיות עם האישיות והפנמיות שלי..
אה ולקחתי בכוונה את התמונה הזאת והשם של הבלוג במיוחד למה שקורה ..
מקווה שיהיה טוב..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
