אני לא יודעת מה קורה לי בזמן האחרון.. אני מרגישה משהו חסר..!
משהו חסר בפנים..
משהו עם עצמי..אני יש לי קצת בעיה..אני לא ממש יודעת מה איתי..
אני ממש לא שלמה עם עצמי.. אני בחיים לא יחמיא לעצמי..אני תמיד ימצא איזה משהו להגיד לעצמי שהוא לא טוב בי..
אומרים לי שזה חוסר ביטחון עצמי מוחלט...
ובסדר אני יודעת שאין לי ביטחון עצמי.. ואני ממש מנסה לעבוד על זה עכשיו..
אבל כל זה התחיל.. כל הביקורות על עצמי.. התחיל שהתחלתי את החטיבה עם כל האנשים החדשים המקום החדש הפרידה מהחברים הקודמים.. אז.. ביסודי ממש לא היה לי אכפת בכלל מה אחרים אומרים עלי...איך שאני ניראת.. או ההיתנהגות שלי..אולי זה ביגלל שהיה לי את החברים.. חברים האלו שתמיד היו לצידי פעם..היה לי ביטחון עצמי.. ידעתי איך להיתגונן מפני פגיעות מסוג זה..
עכשיו זה פשוט נעלם.. הביטחון העצמי הזה שהיה פעם..פשוט הלך..
עכשיו מכל דבר קטן שאומרים לי בבצפר.. אני לוקחת את זה כל כך אישי.. ואני לא כזאת בדרך כלל..
אני רוצה כל כך לחזור למה שהיה פעם....
כל דבר קטן שקורה אני פשוט מיתפרקת...אני לא יכולה להחזיק את עצמי..
חברה שלי אומרת לי שאני פשוט מרחמת על עצמי יותר מדי..
אבל אני חושבת שזאת טעות.. אני באמת מרגישה מין ריקנות בפנים.. משהו חסר..משהו גדול וחשוב ממש חסר..
יכול להיות שביגלל זה אני ניקשרת לאנשים מהר מאוד.. ובמיוחד לאנשים הלא נכונים..שלבסוף אני ניפגעת מזה יותר ויותר..: (
אני צריכה מישהו.. מישהו שיגיד לי שהל בסדר איתי..שיגיד לי כמה שאני חשובה לו.. אני צריכה לדעת שאני חשובה לאחרים..אני מרגישה כאילו אני כל הזמן צריכה לרצות את האחרים ואז לקבל מהם יחס..
אני רוצה שיעשו בשבילי משהו מיוחד פעם אחת...:(
"i need to go away..so far away..
i don't want miss you anymore
i don't wanna feel the pain anymore..
just let me die in your arms.."
(אני רשמתי תמשפטים האלו..יצא לי ברגע..)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
