בלוג הסיפורים שלי

"ראינו הבוקר באינטרנט תמונות" טום פתח ואמר.

"איזה תמונות....?" התחלתי לחשוש.

"תמונות של..... שלך, ושל...... ביל....." גאורג אמר ונשפך על הריצפה.

הסתכלתי על ביל, הוא ניראה לפתע ערני ביותר ומבוהל.

"אוי........" לחשתי. "מה.... מה הייה ב..... בתמונות האלה...?" גמגמתי קלות, מפחדת מהתשובה שאני עלולה לקבל.

"הרבה..." גוסטאב נהנה למתוח אותנו.

"נו....?" ביל לחץ עליו.

"הייה שם.... חח..... הייה שם" גאורג אמר מגחך בין מילה למילה "בפוטושופ, אבל זה כל כך מצחיק וניראה כל כך נכון!"

החלטתי שאני חייבת לראות על מה הם מדברים.

לקחתי את המחשב של ביל שעמד על אחד השולחנות בחדר והגשתי אותו לטום.

"תראה לי את האתר." בקשתי.

"לא" הוא אמר והרחיק ממנו את המחשב.

"נו.... בבקשה..." עשיתי עיניים תמימות ומתחננות.

"לא, את לא תשברי אותי." הוא התעקש.

טוב, לא הייה לי סיכוי לשבור את טום.

"גוסטאב, דובון חמוד," ניסיתי, "אולי תראה לי את כתובת האתר הזה...?" ביקשתי מתחננת.

"מצטער, זה עדיף בשבילך." הוא ענה.

"אוף, נו...." כבר ירדתי על הברכיים.

הוא סימן לי עם הראש 'לא' ואני ויתרתי ונכנעתי גם לו.

עכשיו האפשרות היחידה שלי היא גאורג. פניתי אליו.

הוא ראה אותי מסתובבת ופותחת את פי כדי להתחיל בתחנונים, וישר פתח את פיו והשיג אותי באמירת 'לא' מבטלת ומאכזבת.

טוב, לא הייתה ברירה, והייתי צריכה להתחיל בהתחנפויות...

"טומי..." התחלתי. הוא דווקא ניראה מאוד מרוצה מכל העיניין, ולא פסל אותי על ההתחלה, אלא מתח אותי ואמר שיחשוב על זה...

"נו, ילד יפה ומוערץ שלי, בבקשה?" התחנפתי.

"סליחה!?" ביל התעצבן.

"מה, אתה לא רוצה לראות את התמונות האלה ולהוריד אותן מהאינטרנט כבר?" שאלתי.

"נו, טוב..." הוא ענה. "כל עוד זה לא יגיע למצב שאת מבטיחה לו יותר מדי." הוא נכנע.

"רואה טום?" פניתי חזרה אליו. "אולי תתנהג כמו אח שלך ותקשיב לי?"

"לא." הוא אמר יד.

בסדר, חוזרים לגאורג...

"גאורג.... איזה שיער יפה יש לך היום!" ניסיתי שוב לשבור את גאורג. "תגיד, הסתפרת אולי?"

כל מי שישב בחדר נראה משועשע ביותר. הם צחקו וחייכו כמו מפגרים, מצפים לשמוע את ההברקות שלי.

אחרי שגם גאורג התגלה כבן אדם עם לב קשה כמו הראש של אח שלי (או יותר נכון שפוט מוחלט של טום באותה השנייה) החלטתי שגוסטאב הוא התקווה היחידה שלי, ושאם אני לא אצליח לשבור אותו עכשיו אז אני מוותרת.

"גוסטאב...." ניסיתי למצוא מחמאה שתפיל אותו.

"איזה שרירים בידיים יש לך! וואו! איזה יופי! אתה בן אדם גדול וחסון....." עצרתי כדי לנשום, וגם כדי לראות איך זה משפיע עליו. "אתה רוצה אולי מסאז'?" שאלתי.

"לא." הוא ענה מחייך, נהנה מההצגה.

"אתה לא יודע עד כמה אני ידועה בקרב מקורבי עם נפלאות המסאז' שלי...." ניסיתי לשכנע אותו, משקרת טיפה.

"טוב, מסאז' באמת לא יכול להזיק...." הוא התחיל להישבר.

"למה אני אף פעם לא מקבל מסאז'?!" ביל שוב התחיל להתעצבן.

טום צחק עליו. חזרתי לניסיונות לשבור את גוסטאב.

"אז.... אם תיתן לי את הכתובת, אני מבטיחה לעשות לך מסאז'......" ניסיתי.

הוא היסס. ניגשתי לביל והתחלתי לעשות לו מסאז'. אולי גוסטאב יתפטה....

"טוב בסדר...." הוא נכנע סופסוף.

הוא לקח את הלפטופ של ביל ונכנס לי לאתר.

התבוננתי בתמונות שנפרשו לפני בפה פעור.

"מה קרה?" ביל שאל והתישב לידי מביט בתמונות.

"מה?!" הוא לא האמין.

"אני יודעת.... אילו תמונות שערורתיות!!" התרגזתי.

"הינה, תיראי פה," הוא אמר והצביע על אחת התמונות, "תיראי איזה".............

המשך יבוא......

תגיבו!!