עוד שנה עברה, עוד ראש השנה.
רוצה לעשות קצת סדר בבלאגן שיש לי בחדר, שיש לי בחיים, שיש לי במחשבות...
אבל לא מצליחה. לא יודעת היכן להתחיל.
אנחנו אמורים לעבור דירה, אבא נשאר פה. אני מרגישה כמו ילדה קטנה שבוכה כשההורים שלה מחליטים להתגרש
אבל אני רציתי את זה.אני אמרתי לאמא שתתגרש כבר, שהגיע הסמן אחרי כל כך הרבה שנים של סבל, הגיע הזמן לסגור את העסק ולהתחיל מחדש.
אני רוצה כבר שהכל יגמר. שנעבור לבית החדש, יש לי כל כך הרבה תכנונים. כל הרבה מחשבות מה לעשות "בבית החדש".
איך לסדר ולעצב את החדר, כמו שתמיד רציתי ולא יכלתי.
איך אני אתלה את התמונות שצילמתי על הקירות בחדר.
איך אני אזרוק את כל הדברים המיותרים שיש לי בארון.
איך יהיו לי סדינים חדשים על המיטה.
איך אני אוכל לנעול את הדלת בחדר, בלי שאף אחד יוכל להיכנס בלי לדפוק על הדלת.
איך שתהיה לי ד-ל-ת בחדר! אני לא מאמינה שעד שנהרגת אפילו דלת לא היתה לי בחדר.
רק כשהכריחו אותי לעבור לחדר שלך נהיה לי חדר "נורמלי" יחסית לחדר הקודם שהיה לי. טיפה פרטיות.
אני כל הזמן חושבת מה אני אעשה עם הדברים שלך שבארון שלי. עם השטויות שאספת, פוגים, גולות, לגו, מדבקות, הדובי שלך, הכל הכנסתי לארון. אפילו את החוברת הענקית שהילדים מהכיתה שלך הכינו לזכרך. אני לא מאמינה שילדים בכיתה ו' היו צריכים להתמודד עם המוות של החבר שלהם מהכיתה. אני לא מצליחה לתפוס את זה.
אולי אני אשאיר את הדברים שלך פה בבית. עדין לא החלטתי, אבל לפחות אבא יהיה פה ככה שתמיד אני אוכל לחזור ולקחת אותם.
אני רוצה כבר לעשות סדר! לעשת נקיון, במיוחד במחשבות ובהחלטות שלי. אני כבר בת 23 - היה לי יום הולדת לפני שבועיים - ואני מרגישה כמו ילדה בת 13, שלא יודעת מה היא רוצה מעצמה. נותנת לכולם להחליט בשבילה.
אבל תבין, אני לא יכולה להשאיר את אמא לבד, החיים שלה לא היו קלים, במיוחד מאז שאתה נהרגת. אם אני אשאיר אותה לבד בבית החדש היא תשתגע.
אתה זוכר איך כל שנה אני מבטיחה לבוא לבקר אותך? אני מצטערת מצטערת מצטערת שאני לא באה. אני מאוד רוצה אבל לא מצליחה להזיז את עצמי אליך. אני מקווה שהשנה אני כן אצליח לעלות על קו 5, קו לבית העלמין.
13.9.07
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
t_o_v_a