זה אמצע הלילה ושקט מסביב....... המחשבות שלי הורגות אותיייי למה אני לא יכולה לשתוקקקקקקקקקקקקק (בפנים) אוף קורים כל כך הרבה דברים כל הזמן למה העולם לא יכול פשוט לעצור?! או כמו שאומרים תעצרו את העולם אני רוצה לרדת!!!!!!!!!!!! כמה שאני רוצה לרדת :-( אני שונאת את זה ואוהבת את זה את מה? את אמצע הלילה השקט שאני יכולה לשבת במרפסת ולהסתכל על כוכבים שאני לא צריכה לדבר ולא צריכה לנסות לרצות אף אחד שאני לא צריכה לחייך להיות מנומסת או נחמדה שאני לא צריכה להתפלל שיעזבו אותי סופסוף בשקט ואני שונאת את זה את הרגעים האלה שאני צריכה חברה כדי להמנע ממה שאני לא רוצה לחשוב עליווו על כל הדברים הקטנים והגדולים על כל האכזבות הקטנות והגדולות על כול מה שהיה ושהיה יכול להיות אחרת אחרת על כל מה שיהיה (על מה אם למיניהם...) על כל הדברים שגורמים לי כל כך הרבה תחושות ורצונות- הרצון להישאר ולהראות שאני מסוגלת להראות לכולם שאני יותר טובה ממה שהם חושבים (ולהראות לי) ומצד שני לברוח כי אני יודעת שאני לא מסוגלת להתמודד עם כאב את הרצון לצרוח עד סוף העולם ומצד שני שני לבלוע את זה
מזה זה? זה זה כ"כ הרבה דברים זה זה החיים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! כולל כל מה שנוגע להם
מצד שניי מה עם כל הדברים הטובים בעולם?!
כמו שמחה וצחוק ואהבה ולהיות עם מישהו שאת רוצה להיות איתו
הרגעים האלה שווים את הכאב שאחרי את הכאב שהכול נגמר ונעלם? יכול להיות שכן... נראה לי שכן כל האושר שהרגשתי שהוא חיבק אותי כל הרצון שינשק אותי ועכשיו לעזעזל הוא כ"כ רחוק הוא כלום והוא כ"כ הרבה אני לא יראה אותו שוב בחיים הייתי איתו רק שבעה ימים איך אני מרגישה כלפיו ככה? זה כואב אבל אני יודעת שזה יעבור זה חייב לעבור בסופו של דבר הכול נגמר... סמכו עליי
אחרי כל זה אני עדיין מרגישה רע יש לי שעתיים עד שמישהו יתעורר זה לא מספיק זמן לחשובבב
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
