הרגשה חרא. . בכל מה שקשור לתאטרון

ואת האמת? אני פשוט לא יודעת למה..

בזמן האחרון הכול יותר טוב יש לי יותר בטחון פחות בעיות

אבל הגישה שלי לתאטרון השתנתה

למה אני כבר לא נהנית לעשות את זה?

זה לא שאני בדיוק מתביישת.. פשוט חושבת שאני לא טבעית כאילו זה כבר לא בשבילי

אבל בהתחלה.. תמיד אמרו לי שאני הייתי הכי טובה

והתחלתי להכנס לזה.. לא חשבתי שאני הכי טובה אבל חשבתי שיש איזשהו כשרון..

משהו..

אבל עכשיו? זה תקוע כזה הכול אצלי בחפיף

כבר לא בא לי להציג כלום

בא לי להיות שם.. אבל בא לי להיות מישהי אחרת

לא אני.

מישהי שמשחקת טוב,

שמשחקת טבעי,

לא כמוני חבויה בתוך עצמי

אני רק מחפשת את הביקורת הרעה עליי

למרות שהיום לא הייתה

אבל הקטע לא היה משהו

כאילו הוא לא היה משעמם, הוא היה סבבה לגמרי

אבל משהו אצלי היה חסר

הטבעיות

בהתחלה ממש אהבתי את זה .. באמת חשבתי שאני הולכת להיות שחקנית

אז למה לעזעזל זה השתנה?

לכו תבינו :\

מה בעצם אני רוצה?

מה אני חופרת לאלוהים כל שני וחמישי?

שום דבר לא מספיק בשבילי..

פשוט כפוית טובה..

רוצה עוד ועוד ועוד.

עד שיגמר.

אבל בינתיים..

אין כלום.

כמעט, וריק.

הכול, רגיל, משעמם.

כנראה ששוב אני מתגעגעת,

לאהבה :\