אתמול כתבתי משהו ממש ארוך ובסוף הוא נמחק.
קצת התבאסתי אבל אני לא אוהבת לשחזר, אז פשוט צללתי למיטה עם ספר ונרדמתי.
שמעתי הבוקר שיר שאיכשהו הצליח להיכנס לי ללב
(חחח ואוו כאילו שזה לא קרה הרבה זמן....)
באמת שאם חברה לא הייתה במרחק של דקה מלהגיע אלי הייתי מתפרקת בבכי.
אפרופו בכי, אחרי כשבוע וחצי של הירדמות תוך בכי משוגע, הצלחתי למצוא בי קצת רוגע ואני כבר מס' לילות מצליחה להירדם עם מחשבות קצת יותר חיוביות ויפות.
אז תישאר איתי קרוב אני לא רוצה שתתרחק,
לא רוצה שתתפרק ולא תצליח להציל אותי
מישהו אמר לי לא לבכות
אבל מאז לא הצלחתי לעצור את הדמעות
היום כבר עברו הרבה ימים בכיתי על עוד הרבה דברים
היום לראשונה חיוויתי את הטירוף של להיכנס ב9 בבוקר למערכת ולהירשם לקורסים,
הטירוף שהיה לי בעיניים היה שווה את זה, כי נרשמתי לקורס שממש רציתי לסיים איתו עוד השנה, ועכשיו כבר נגמרו בו המקומות :-)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
