לפעמים צוחקת ככה סתם

כשהתחלתי ללמוד לפסיכומטרי קצת חששתי מאיך שאסתדר עם החומר והלימדה המרובה.

ביינתים אני בהחלט מצליחה לחרוש. אני חושבת שאפילו כמו שהייתי רוצה, כמובן שתמיד יש מקום ליותר.

אתמול לא הרגשתי טוב כך שבקושי למדתי, מה שהכניס אותי לפער לא קטן כיוון שקיבלתי הרבה שיעורים לאתמול שלא עשיתי. היום לא הרמתי את הראש מהלמידה מ10 בבוקר ועד עכשיו בערך. משלימה את הפער לאט לאט.

בגלל שלא הרגשתי טוב אתמול לא הלכתי לספורט כך שאני דיי כועת על עצמי.לא מגניב מצידי.

מישהו שמאוד לא אמור להתחיל איתי, מתחיל איתי. לא ממש מתחשק לי להסביר את הקירבה בניינו, אבל נסכם את זה בזה שהוא ממש ממש מאוד ביותר לא אמור להתחיל איתי. והוא עושה את זה.

ואני לא יודעת איך להגיב לזה, ואיך להתנהג. מה להגיד לו ולמי לספר. הזוי הזוי הזוי. שלא יתחיל איתי בבקשה, משהו בסיפור הזה פשוט לא יכול לקרות.

הייתה לי חתיכת שיחה אתמול עם חברות.

אני הרבה יותר בסדר והבנתי הרבה על הקשר שהיה לי איתו.

היום מתחיל שבוע חדש והוא יהיה טוב כי החלטתי ככה.

"את מי את אוהבת, 
את מי את אוהבת?" 
בלילה במיטה לחשתי: 
"הרי את יכולה כבר לקבל אותי, 
מכל השאלות נחלשתי". 
בדיוק דפק הלב והאדמה רעדה, 
קצת משונה שלא נשארת. 
קצת משונה שלא נשארת.

פתאום ראיתי היום תמונה שלו מחייך והתגעגעתי אליו מאוד. להרגשה שהייתה לי כשקיבלתי ממנו חיבוק מאוד ספציפי.

אני כבר שבועיים תקועה על אותו משקל אחרי שלפני שבועיים עליתי חצי קילו וזה דיי מבאס אותי.

לא רוצה לומר שמייאש.