אזז...אממ..

נראה לי שזה הולך להיות עידכון קצת מוזר

כי לא קרה משו מיוחד השבועע...

אני יותר מנסה לשים את הלימודים והחברות במרכז החיים כרגע....

אני חושבת שכבר ממש התגברתי...

אבל עכשיו אני מתמודדת אם משו יותר קשה לדעתי ..

"לחיות בתנאי הפנימייה.." זה אולי נשמע דפוק

אבל יש כ"כ הרבה יתרונות בללמוד באולפנא...ועוד מיליון חסרונותת...

בכל מקרה אני שואבת את הכוח..מהחיוכים מהשמחהה...

ואני יודעת שכל דבר חדש קשה בהתחלה..

בלי אוכל של אמא,בלי מחשב,צריך לבקש שיחרור כדי לצאת לכל מקום,

ללמוד עד מאוחר,לישון מאוחר,השקמה בבקור,יש מרחב קטן..

אבל..בעיות ותלונות יכולות להיות עוד הרבה...

הכי חשוב להסתכל על חצי הכוס המלאהה...

על היתרונותת..על החברות ,החיים המשותפים,השיחות הכפיות עם חברות,

ההכרות המעמיקה שנובעת מזה,הלמידה המשותפת...

אזז..בעיקר חשוב לי להגיד בפוסט הזה..שהעיקר בחיים זאת השמחהההה...

אנשיםםםם!!..תשמחוו..

אני יודעת שלכל אחד יש בחיים רגעי עצבות ולפעמיים צריך אותם...

אך מה שווים החיים בלי החיוכיםהחברות  והצחוק..ועכשיו אני מבינה זאת יותר מתמיד..!!

3>

אוריק'ה