תווי פניו לאט עולים,

השפתיים מתעגלות ותווי הפנים מאירים

החיוך שלך כמו אלפי זרי פרחים

מעידים על שמחה  עמוקה

ועל רחשי ליבך שחיים להם בפניים

כמו רגש בעל משמעות

שנחלק איתי ועם הסביבה

שמאגד בתוכו את מלוא האחווה..

לדעת שאתה יצרת אותו שם למעלה,

שאתה שומר עלי שלא אפגע

לדעת שאתה מגלגל את מציאותי ומחבר אותה לתמונה.

לסמוך עליך,לאהוב אותך מכל הלב

ובעיקר לשמוח שאתה כאן,בכל זמן

עליון,רם ונישא..רק תאפשר לגעת בעוצמה

לטעום מקדושתך,לאוהב אותך בלי הסתייגויות

ליפול לידייך בעניים עצומות.

אוריק'ה:]