אני האיילה אתה הוא הזאב

את שקט/ אביתר בנאי

מאושר להתאפק אלייך
רוח בלי קול בלילה, כותב

עד שאני מה שאני
שאוהב אותך
בנקודה שמתחיל בה יופי
את שקט את שקט

משקה את עצמי בדעת
מרווה את השורש עמוק
ספר ישן מפעם
אותיות שחורות לבנות

עד שאני מה שאני
שאוהב אותך
בנקודה שמתחיל בה יופי
את שקט את שקט
בנקודה שמתחיל בה יופי

אמא היתה מדברת בטלפון
ומציירת ציורים עם עט על הנייר
אבא היה בלי חולצה עובד בגינה
אני הייתי פותח מקרר
מסתכל וסוגר

עוד מעט, עוד מעט 3 ימים איתך לבדינו,

שני לילות מדהימים בבית ריק כניתן לשמוע רק את נשימותינו,

שני לילות, מיטה אחת גדולה, אהבה אחת גדולה, גוף אחד, נפש אחת, לב אחד.

מאושרת להתאפק לזה, מאושרת להתאפק אליך,

לפנים שלך, לגוף שלך

לשפתיים שלך, למגע הידיים שלך על פני,

לנשימותיך הכבדות כאשר אתה מעלי, מחבק אותי, מגן עלי,

מאושרת להתאפק אליך...