זה הורג אותי לראות אותך
כי אני רואה אותך כמו אדם הכלוא בכלוב מזכוכית וזהב.
זה הורג אותי לחוש בעצב שלך
ולדעת שלא אוכל לעזור לך, לנחם אותך, להעביר את העצב.
זה הורג אותי להריח את הריח שלך על הכרית שלי
ולהיזכר בזיכרונות מזמנים נעימים.
זה הורג אותי להעלות את שמך על בדל שפתיי
ולחוש בלבי הדואב למשמע שם זה.
זה הורג אותי שלא אוכל לנגוע, ללטף, לחבק...
אתה הורג אותי.