Joy

שכל פעם מחדש, אני חושבת על זה בצורה שונה.

אני שותה ושותה ושותה. כל הזמן אני שותה. אני משתכרת עד שאני מרגישה שאני עומדת למות.

ואז אני שוב שותה.

אבל זה עושה לי טוב. כי אני שוכחת הכל.

וזה טוב.

אני לא רוצה לזכור הרבה מהתקופה האחרונה.

אז אני שוכחת.

רק דבר אחד שאני זוכרת.

אבל זה עוד יישכח כמו הכל.

לא וויתרתי. רק עכשיו.

אני מוותרת. ולא רק עליה.

אני מוותרת על כל השאר שלא צריך. פשוט לא צריך.

וכמה שטוב לי עכשיו, זה אף פעם לא מספיק.

את יודעת, אני מתגעגעת אלייך.

אבל אני לא מצליחה לסלוח לך. פשוט לא.

ואני באמת באמת אוהבת אותך. כ"כ חבל לי ככה.

לא היית סתם אהבה חולפת בשבילי. היית בנוסף להכל, גם חברה שלי. שזה לא פחות חשוב..

אבל שתינו החרבנו את הקשר הזה.

ואני לא רוצה לעשות יותר.

כואב לי להיזכר בך.

אז אני מעדיפה לשכוח אותך.

כמו את הכל.

היא: אני רוצה לברוח מהארץ. לנקות את הראש.

אני: אני אתגעגע.

היא: אין לך מה. אני לוקחת אותך איתי.

אני: אין לי כסף לזה..

היא: אני אשלם.

אני: לא.

היא: כן. אל תתווכחי.

אני: אוקיי.

היא: אני חייבת לנקות את הראש..לברוח..

אני: איתי?

היא: כן.

אני: למה?

היא: כי זה איתך.

אני אוהבת אותה. היא טיהרה לי את החיים.

*הצבא לוקח לי גם את מור. שונאת את הצבא.*

Joy.