(¯`·._.·[סיפור^חייה^של^זויה]·._.·´¯)

אז ככה.

היי אני זאת אני.

כמו כולם אין לי חיים מי יודע מה קלים (בשבילי.. ככה אני חושבת).

ואני לא מדברת על שטויות של הורים חברים ובלה בלה.. טוב גם אבל זה לא הקטע.

היום היה לי יום ממש מוזר.

משו עם החבר שלי..

שהוא הבנאדם שאני אוהבת בכל היקום המזוויע הזה...

בנאדם מדהיםםם!!!

עשיתי משו שכמעט דפק את המערכת יחסים שלנו. היא כמעט נגמרה..

ופשוט באתי אליו ולא דיברתי רק בכיתי והוא בא החזיק לי את היד.

החזקתי אותה כל כך חזק לא רציתי לעזוב..

הרגשתי שעוברים בינינו זרמים.. שמחברים את היד שלי לשלו ואת שלו לשלי ופשוט אי אפשר להפריד אותן.

הרגשה מדהימה.

אני לא יכולה לחשוב על החיים שלי בלעדיו.

הוא הכל בשבילי.

וזין מה שהעולם אומר על מה אני צריכה להגיד לעשות.. אני זאת אני והוא זה הוא ורק אני והוא יודעים מה באמת צריך להגיד ולומר. כי זה אנחנו. מול כל העולם!!

פתחתי בלוג חדש כי בבלוג הקודם שכבר היה לי אותו שנתיים ועברתי בו כל כך הרבה דברים החלטתי שדיי זהו..

צריך משו חדש..

משו אחר..

כמו ההתחלה החדשה שאני מרגישה עכשיו..

אני מרגישה מאוהבת מתמיד.

אהוב שלי אם הייתי מאבדת אותך הייתי מעדיפה למות.

ואני לא צוחקת דמיינתי איך אתה פשוט לא יכול אחרת וכאילו סוגר לי את הדלת בפרצוף..

תמיינתי שאני בנדנדה בגינה שלך.. לוקחת חתיכת ברזל ופשוט חותכת.. לא אכפת לי מה..

רגל יד..

אבל קרה אחרת..

וקיבלת אותי חזרה...

יכולתי לאבד אותך..

אנחנו נעבור הכללל הכלל ביחד!!