מקורה של המשיכה שלי לספרות סקנדינבית מגיעה בכלל ממוזיקת המטאל. אחת הלהקות הראשונות ששמעתי היא Opeth
השבדית. נכבשתי באוירת הכישוף המלנכולית הקפואה שבשירים- הרגשתי שהמוזיקה מבטאת דברים כל כך עמוקים
שלא יכולתי לשים אפילו במילים.
תמיד הייתי ילדת חורף, מעדיפה קור על פני חום, סקנדינביה נתפסה בעיניי כתפאורה המושלמת לחיי- מקום שקט, קר,
פרטי ויפה.
ההתנגשות עם האובססיה האחרת בחיי (להלן, ספרים) היתה בלתי נמנעת.
משהו בנימוס השקט הזה, בכתיבה מינימלית אבל כבדה, בחזות "לבנה" מאופקת- שמסתירה מאחוריה סערת רגשות,
כובשת אותי (כמו ויקינג פרוע זקן).
בחרתי לרשומה הראשונה שלי ספר שהוא "נורדי" מובהק...
תקציר:
בואו של בגר זר אל משק קטן במערב פינלנד משנה כליל את מערכת היחסים בין שלושת דייריו: הרמני, הבעלים
הקודם של המשק, ובעל החווה החדש, המעורער בנפשו, ואשתו.
התפתחותה של תשוקה בין הגבר הזר לאישה מובילה את הרומאן לנקודת שיא המסתיימת באופן בלתי נמנע בפשע.
אני לא אוהבת כריכות אחוריות, הן תמיד מנסות לספר הכל אבל בעצם לא לומר כלום- זה מתסכל ומרגיז. בחרתי בכל זאת
להביא מבואה קצרה מההקדמה לספר הלא ארוך הזה (142 עמ'):
"בלשון עשירה וקולחת ובניתוח פסיכולוגי רגיש ומעמיק מצליח הסופר לתאר עולם עתיר- מתחים, שפשטותם של אנשיו ומורכבותם של נופיו יוצרות שלמות חדה ומבריקה כשלמות צלעותיו של יהלום מלוטש".
כבר במשפט הראשון בספר: "גבר זר בא למשק באדמומיות השקיעה של יום אביב", הבנתי שאני צוללת לתוך הרפתקה
שיהיה לי קשה להתאושש ממנה.
הרגשתי כאילו אני כבר יודעת מה הולך לקרות. כמו כדור שלג שמתגלגל במורד גבעה. ידעתי שהסוף יגיע ושהוא
לא יהיה טוב (בספר שתולים רמזים לכך על כל צעד ושעל).
מהלך הקריאה (הספר מאוד מאוד קריא וזורם) המוות מלווה את הקורא בכל משפט, כמו דמות חשודה ברחוב, מתגנב
בפינות הסיפור ומציץ- צללית שחורה בזווית העין. נוכחותו כבדה באויר כמו מסך ערפל. הוא בעצם מנחה אותך אל
הקליימקס, דואג ללטף את פניך בידיו הקרות שלא תפחד- ושתזכור שהוא שם.
תיאור הדמויות מבחינה פנימית הוא מינימלי. אתה לומד להכיר את מאפייניהן על פי המעשים שלהן. הסופר לא משתפך
בתיאוריו (בניגוד אליי). הוא נותן לקורא החכם להבין לבד מי ניצב מולו- אם רק יבחר לפקוח את עיניו.
- "לא?" היא אמרה. זאת היתה מילה ריקה, שלמעשה לא התכוונה לציין שום דבר וגם לא שאלה מאומה. האישה אמרה
אותה רק כדיי לומר משהו, כי בו ברגע היא הושיטה את ידה והניחה אותה על זרועו של הגבר. היא הושיטה בקלילות
זהירה את ידה המשופשפת, המחוספסת מרוב עבודה אל זרוע הגבר, נגעה בו ועשתה אותו לשלה." (עמ' 83)
אני ממליצה על הספר לחובבי סקנדינביה, נופי הצפון פרושים לרווחה ביד אומן ותיאורי חיי הכפר והעבודה הקשה גרמו לי להרגיש כאילו אני נמצאת שם בשר ודם.
ממליצה עליו לאוהבים הבלתי אפשריים, לאנשים טוטאליים שנסחפים ביצריהם, לאלה שמסוגלים לראות מבעד לברור מאליו, ומסוגלים למצוא יופי והשראה גם בכאב ובקרח.
גבר זר בא למשק/ מיקה ולטרי. סדרת צפון בתרגומו (הנפלא) של רמי סערי, הוצאת הקיבוץ המאוחד.
מיקה ולטרי (1908- 1979) ,מגדולי סופריה של פינלנד. ספרים נוספים שראו אור בעברית: שנהאת המצרי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
