?

היום חרא.

חרא חרא חרא חרא.

חברות חרא.

במיוחד את. חרא. זה מה שאת.

אם היה לך אכפת הייתי מספרת לך כל מה שקורה איתי,

איך שנשארתי לבד אתמול בגן מאיר,

ושלא היה לי לאן ללכת. פשוט לא היה.

לא בית ולא חברים ולא מקום לישון בו.

אבל אני לא יכולה.

למה אני לא יכולה? כי את לא שמה לב בכלל.

ציפיתי שאחרי הכל את תבואי ותדברי איתי על זה.

קשה לי נורא.

אין לי בית היום.

אין לי בית בכלל.