כל יום .
פשוט כל יום שעובר אני מבינה את זה יותר .
כמה שאני זונה (ולא במובן הטוב של המילה )
כאיילו .
בכמה אנשים אני עוד יפגע ?
לכמה אנישם עוד יישבר הלב בגללי ?
כמה אנשים אני עוד אזרוק ?
עם כמה אנשים אני יפסיק לדבר בגלל שהשליתי אותתם ?
ביום - יום ננחמד לי עם זה.
כיף לי .
טוב לי .
אני מרגישה הכי מלכה .
אבל כשאני לבד עם המחשבות שלי .
אני מתחילה לחשוב "זה בכלל שווה את זה ? ערב אחד של כייף שווה את כל הכאב של אותו אחד אחרי זה ?"
ולא שאני מחרמת עליהם .
הם נכנסים לזה לבד .
אני לא מכריחה אותם .
אבל פשוטט ..
לממה זה עושה לי טוב לעשות רע למישו אחר ?
זה הופך אותי לבנאדם רע ?
למה שמישו ירצה מישהי כמוני בכלל ?
הכל בגלל החיצוניות .
אין לי כלום חוצמזה .
וכל המכוערים עכשיו יגידו " הלוואי עלליי להיראות כמוך ולבככות על זה שאני פוגעת באנשים "
אז זה לא ממש ככה.
ברור שאני מעדיפה להיות ככה מאשר להיות זאת שנפגעת.
ברור שאני מעדיפה לבנות לי חומה שאפאחד לא יפגע בי.
ברור שאני מעדיפה לשחק אותה רעה כדי שאפאחד לא ישחק אותה איתי .
אבל אחחרי הכל .
בגדוול .
השאלה היא אם זה שווה את זה .
אני פפשוט רוצה להבין כל בן שנמצא איתי ויודע שהוא ייפגע בסווףף ..
חושב בככלל לפני שהוא נכנס לזה אם זה שווה את זה ?
הרי הם בוכים אחרי זה .
וכשאני עוברתת הם מסננים "כלבה" ..
רע להם .
אבל למה הם נכנסים ללזה .
אני לא אשמה בזה.
כאיילו .
בקייצור .
לא יודעת אם כל זה שווה משו .
ביי .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
