שאלתי אותו ממי להיהר הוא רק שתק ומילמל איזה שם..לא מובן ובכל זאת מוכר...
הוא הזכיר גם גיטרה וחלון... ואז אחותי גל אמרה לי ללכת להביא תחבושות לפצעים..
ושחזרתי עם התחבושות הוא נעלם כאילו לא היה פה מעולם זה היה מוזר, אחר כך
בארוחת הערב בקושי אכלתי.. חשבתי על האיש הזה.. על איך שהוא נעלם ככה פתאום
אחר כך ישבתי על החלון וצפיתי בעננים השחורים צפים להם בשמים הכהים.. בעודי שוקעת
במחשבות... מנותקת מהעולם ואז שמעתי קולות של גבר ואישה רבים שמעתי צעקות וקול
של מכות... ולרגע היתה מין שתיקה שתיקה של כאב שאחריה באה צעקה חלשה..... וטריקת
דלת....אני יודעת שאסור היה לי לצוטט להם אבל זה פשוט קרה אחרי זה נישכבתי במיטה
והתחלתי לנגן את השיר האהוב עליי שיר שקט וישן....שכל פם שאני שומעת אותו אני מתחילה
לבכות הוא כלכך מדבר עליי.....וזאת הסיבה שאני כלכך אוהבת אותו ומתחברת עליו...
לאחר כמה שעות שבהם ניגנתי נרדמתי....אני אפלו לא יודעת לכמה זמן כי הקול הבא ששמעתי
היה "יובל" יובל קומי" ושפקתי את העניים כבר לא היו עננים שחורים והשמיים היו בהירים ואפילו
שמעתי ציפור היה כבר בוקר והייתי צריכה לאיתהרגן לבית ספר אבל.....
טוב אני אמשיך בערב כי אני צריכה ללכת
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: