מתמטיקה ועבודה הם שני הדברים הרציניים היחידים שעשיתי בחופש [חוץ מהולנדבלגיה].

אחרי שקיבלתי ציון גרוע להחריד במבחן המיצ"ב במתמטיקה, הוחלט לעשות לי מבחן קיץ. מאז אני יושב ולומד את כל מה שלא למדתי כל השנה בחודשיים, ואפשר להגיד שזה נורא משעמם.

אחרי 8 שנים שבהם למדתי כמעט כל יום מתמטיקה, אני יכול להגיד בפה מלא שהמתמטיקה מחרפנת, במיוחד אותי.

השנה האחרונה הייתה המיותרת ביותר מבחינה מתמטית, מתי אני אגיע לאיזשהי נקודה בחיים שלי שבא אני אגיד "וואו, זה קשה להחליט, בואו נעשה בעיית תנועה!". ברצינות, זה אידיוטי.

מכל השנים שבהם למדתי מתמטיקה, השנה השישית (כיתה ו') היא הייתה השנה הכי מצליחה. הייתה לי מורה טובה, שבזכותה אני ידעתי מתמטיקה!! אני!!!

זה מה שמסביר את הקשר בין מורות למתמטיקה (אני לא זוכר מי אמר לי את זה פעם).

אם אני לא יעבור את המבחן קיץ הזה ויישב בהקבצה ב' כל השנה, אני אשתגע, לא רוצה הקבצה ב' :'(.

אז מה אני יכול ללמוד משמונה שנות לימוד מתמטיקה? רק דבר אחד חשוב: אני שונא מתמטיקה.

מצוקה כספית קשה שנתגלתה אצלי באמצע החופש הביאה אותי למחשבות על עבודה.

אז החלטתי להוציא כלבים, דבר קל יחסית שלא מצריך מאמץ.

הוצאתי פלאיירים, וחילקתי ברחבי המקום שבו אני גר.

אחרי חודש ללא מענה הגיעה העבודה, שתיים בבת אחת.

300 שקל, סופ"ש אחד, 3 כלבים, נשמע טוב.

מסתבר שהעבודה הזאת לא קלה, והבעלים רוצה שאני אקום ב8 בשביל להוציא את הכלבים שלו, חוץ מזה בצהריים נוראנורא חם, אז זה היה סיוט.

הכלבה הראשונה הייתה בוני, כלבה נחמדה רזה ודי חזקה, בעלת אובססיה לחתולים.

הטיולים איתה לא היו כ"כ ארוכים, לא הייתי צריך להוציא אותה בצהריים ובד"כ היא הייתה רגועה.

שני הכלבים האחרים, ריי ורקס, היו כלבים שאהבו (מאוד) לטייל, כשהוצאתי את הרצועות שלהם הם קפצו עליי עד אובדן חושים ><.

הטיול שלהם היה ארוך, הייתי צריך לקום ב7 בבוקר בשביל להגיע אליהם, גם להוציא אותם בצהריים, משימה לא קלה בכלל.

בסופו של סוף השבוע (חהחה) קיבלתי את ה-300 שקל, והספקתי לבזבז אותם תוך שלוש ימים.

אז מה אני יכול ללמוד מסופשבוע של עבודה? אני עצלן בשביל עבודה.