שוב, הרבה זמן לא עדכנתי. יותר מעשרה ימים, זה הרבה.

יצא לי עכשיו להסתכל בבלוג הקודם שלי, עכשיו אני באמת לא מבינה למה סגרתי אותו ופתחתי חדש.

אז כן, אני באמת כתבתי כמו פאקצה בחודשים הראשונים שלו, אבל דמת, היו לי 50 תגובות בפוסט(כמובן, ברגע שהתחלתי לכתוב פוסטים קצת יותר מעניינים שכתובים בצורה קצת יותר מובנת ויפה). יש שם כמה פוסטים שדווקא קצת מצאו חן בעייני, אבל בלי להרגיש כל השנה שלי מסודרת שם בסדר כרונולוגי. אומנם לא בגלוי, ואני יודעת למה אני מתכוונת, אבל רואים שם שיניו, גדול מאוד אפילו,

 אני כל כך חשה!חושבתאתעצמי.

אני לא יודעת אם בא לי חופש, כי זה לא יקרה בזמן הקרוב. אני חושבת שיותר בא לי שתהיה לי מטרה. נוו אתם יודעים, משהו שאני אחכה בשבילו, בנתיים אין שום דבר כזה, וזה מוזר, כי לא הייתה לי תקופה רדודה כזאת כבר הרבה זמן. אולי כי אין לי זמן לדמיין, או לתכנן תעסוקות, או שזה בגלל שזאת פשוט תקופה כזאת שעוברת, אני לא יודעת. אני רק מקווה שהיא תעבור כבר. בא לי להכנס לדכאון עמוק, או להציב לעצמי מטרה חדשה להגשים אותה. מעניין ששנה שעברה חשבתי בדיוק ההפך, אני חושבת שאני שוב משתנה, בדיוק בזמן טוב. או שלא?

21.12.06, זה נראה כמו נצח.

נועם, שהפעם באמת מרגישה שחסר לה משהו.

עריכה:

אתמול בערב שמעתי את 'עוד קיץ אחד' והתחלתי לבכות, אני לא יודעת למה. לא שמעתי אותו חצי שנה, בעצם, מהספיישל, אז יותר. אני לא יודעת אם זה יותר מטומטם או פטתי, אבל זה מאוד מוזר. זה זרק אותי להרבה מקומות שלא רציתי להזכר בהם, וזה לא טוב.  אבל מוזר שדווקא עכשיו, שזה הסוף. נראה לי.