שוב, הרבה זמן לא עדכנתי. יותר מעשרה ימים, זה הרבה.

יצא לי עכשיו להסתכל בבלוג הקודם שלי, עכשיו אני באמת לא מבינה למה סגרתי אותו ופתחתי חדש.

אז כן, אני באמת כתבתי כמו פאקצה בחודשים הראשונים שלו, אבל דמת, היו לי 50 תגובות בפוסט(כמובן, ברגע שהתחלתי לכתוב פוסטים קצת יותר מעניינים שכתובים בצורה קצת יותר מובנת ויפה). יש שם כמה פוסטים שדווקא קצת מצאו חן בעייני, אבל בלי להרגיש כל השנה שלי מסודרת שם בסדר כרונולוגי. אומנם לא בגלוי, ואני יודעת למה אני מתכוונת, אבל רואים שם שיניו, גדול מאוד אפילו,

 אני כל כך חשה!חושבתאתעצמי.

אני לא יודעת אם בא לי חופש, כי זה לא יקרה בזמן הקרוב. אני חושבת שיותר בא לי שתהיה לי מטרה. נוו אתם יודעים, משהו שאני אחכה בשבילו, בנתיים אין שום דבר כזה, וזה מוזר, כי לא הייתה לי תקופה רדודה כזאת כבר הרבה זמן. אולי כי אין לי זמן לדמיין, או לתכנן תעסוקות, או שזה בגלל שזאת פשוט תקופה כזאת שעוברת, אני לא יודעת. אני רק מקווה שהיא תעבור כבר. בא לי להכנס לדכאון עמוק, או להציב לעצמי מטרה חדשה להגשים אותה. מעניין ששנה שעברה חשבתי בדיוק ההפך, אני חושבת שאני שוב משתנה, בדיוק בזמן טוב. או שלא?

21.12.06, זה נראה כמו נצח.

נועם, שהפעם באמת מרגישה שחסר לה משהו.

עריכה:

אתמול בערב שמעתי את 'עוד קיץ אחד' והתחלתי לבכות, אני לא יודעת למה. לא שמעתי אותו חצי שנה, בעצם, מהספיישל, אז יותר. אני לא יודעת אם זה יותר מטומטם או פטתי, אבל זה מאוד מוזר. זה זרק אותי להרבה מקומות שלא רציתי להזכר בהם, וזה לא טוב.  אבל מוזר שדווקא עכשיו, שזה הסוף. נראה לי.

וואי לא עדכתי איזה שבוע! מוזר שזה הרבה בשבילי, אני רגילה לעדכן פעם בחודש.

אז השבוע התחיל בר אילן, אני ממש רוצה לגמור את הפרוייקט הזה אבל אני מרגישה שאני לא הולכת לשרוד יותר משנה. זה כל כך קשה! אפילו המורה בתחילת השיעור אמר לנו "זה דורש הקרבה, מי שחושב שהוא יכול לחיות חיים נורמאליים כמו שהיו לא עד עכשיו, הוא לא ישרוד הרבה זמן" אני מפחדת! אני צריכה להתחיל להשקיע אבל אני כל כך לא כזאת, כאילו, אני מסוגלת לעשות הכל כדי לא להתרכז בלימודים. וגם יש את העבודה באנגלית והעבודה במדעים המטומטמת הזאת. כל כך אין לי כוח! נראה מה יהיה.

היום היה את המרוץ נשים, זה שכל הבנות ספרו אליו את הימים ורק אני בקושי זכרתי ממנו בכלל. זה מה שקורה שרושמים אותי בלי שאני רוצה! היה לי כל כך קשה. לא חשבתי שיהיה לי קשה ככה, כל פעם אני מופתעת מחדש אחרי ריצות 2000, אני שונאת לרוץ 2000! אבל לא נורא, הגעתי ראשונה בשכבה וחמישית בבית ספר. יאי לי^.^ כל המרוץ אני והילה רובין היינו צמודות בסוף עקבתי אותה איזה 100 מטרים לפני המשפך בגלל רותם. הזניקו את יובל 5 דקות לפנינו ואיכשהו הגעתי אליה באזשהו שלב והיא דירבנה אותי לא לעצור, אני אוהבת את רותםD: ויש לי גביע! אני אוהבת גביעים! הגביע האחרון שקיבלתי היה בתחרות השור הזועם בכיתה ב' אני חושבת. וגם זאת הייתה בקושי תחרות.

טוב, אני צריכה להתארגן כי עוד איזה שעתיים אני צריכה להיות אצל יסמין(תהיה פיצה!) ולא התקלחתי,

בגלל זה יצא פוסט יבש>.<

אז סופ"ש טוב ושבת שלום.

נועם, שממש רוצה להיות בדרמה. אורלי המטומטמת.

היום ביקרתי בחולון, אצל מאי. ביקור יום הולדת מאוחר, סוג של.

קמתי באיזה 8 ועשיתי למאי השקמה ב9, בערך ב10 יצאנו כבר, ולאמא שלי לא היה כל כך מושג איך מגיעים לחולון אז אבא שלי אמר לה שמאיזה שלב מסויים לסוע רק ישר עד שהיא תגיע לאיזה שלט. אז היא נסעה ישר ואחרי איזה 10 דקות אנחנו קולטות שאנחנו בשכונת התקווה בתל אביבXD אז עצרנו ליד איזה רמזור כדי לשאול והראשונים שראינו היו ארבעה סינית שלא הבינו מה אנחנו רוצות מהם! ואז איכשהו, ואני לא יודעת איך הגענו ומאי חיכתה לנו והלכנו אליה. ניב המגניב! סתם, נשארנו אצלה קצת ואז הלכנו ליסודי שלה, ואז לשירן, ואז לספיר, ואז לנתלי, וכולנו הלכנו יחד לשוב ליסודי, התאהבתי להם באיזה פסל שהיה תקוע בחצר של ביה"ס, ואז הצטלמנו וזה, ודיברנו על הייסקול מיוזקל, עד ששירן באה ביציאה "אבל השירים זה מנגינות!" או משהו כזהXD. ואז התפזרנו שוב ואנחנו חזרנו לבית של מאי ואכלנו פירותD: ואז נתלי הגיעה שוב למאי ודיברנו סתם כזה ואז הלכנו לשירן ונתלי הלכה ואז אני, מאי ושירן הלכנו לקניון, והן בנתיים הכירו לי את האיזור(ואת המסעדה שהימלבלוי הייתה בה, תמיד טוב לשמוע סיפורים). עכשיו, כשנכנסנו לקניון היה את השומר ההוא שבודק תיקים ואני כזה "אין שם כלום אבל..." ומאי "יש שם רק מים" ואני כזה פותחת והשומר מסתכל ועושה לנו "מים זה חיים!" ועוד שניה התפוצצתיXD ואז נכנסנו לקניון ולאף אחת מאיתנו לא היה מושג למה אנחנו שם, זה היה כאילו חנות פתוחה, ו5 לא, או משהו כזה, כאילו כי חג. ואז חזרנו והלכנו לרעות והיא לא ירדה(<_<) ונתלי באה ושלושתן ליוו אותי לאיזה מקום שאמא שלי אספה אותי(העירייה). בדרך רצינו להצטלם אז ראינו שתי נשים מבוגרות וביקשנו שיצלמו אותנו, שעה הן מנסות בסוף יצא משהו, כאילו גם בקושיXD

ועכשיו תמונות!

בכל חולון מפוזרים כדורי רגל גדולים, הייתי חייבת הלצטלם עם אחד.

אני ומאי ליד הכדורגל. תמונה מצחיקה!

 אני ושירן, ואני יודעת שעין אחת יותר גדולה מהשניה, השמש סינוורה! או שהיא סתם יותר גדולה...

 אני והפסל, הוא היה חם!

והנה סוף סוף. 

האולסטאר שלי(חומות) ושל מאי(אדומות), שימו לב להבדלים בגודל!

 בקניון ליד הפנינג, זה ניקי!O:

והתמונה של כולנו ביחד, סוג של תמונה. ואל תשאלו מה קרה לראש שלי!!!

משמאל: אני, מאי, שירן ונתלי.

אז זהו, אני חושבת. כאילו כן, זהו.

נועם.