| 9/2007
ילדי הפלואוריד
הקטע מאת איתי פרי, אחד מרכזי המשלחת, הופיע במקור ב2006 ב"מסע אחר" , לקריאת הכתבה המלאה בגיליון המקורי יש ללחוץ כאן.
הונדה החבוטה, מודל 82', קרטעה בשבילי העפר המחורצים והעלתה מאחוריה עננת אבק סמיכה. נסענו בינות מטעי תירס יבשים ובקתות קש ובוץ, בדרך לבית של נגוידרו. פאולה ושני עוזריה המקומיים חשבו שכדאי שמוסו, דודו של נגוידרו, יתלווה אלינו, למקרה שאביו של הילד ינסה למנוע מאיתנו להיפגש עימו. הדוד מוסו עובד כפקיד מועצה והוא דמות ידועה באזור, ונוכחותו יכולה לסייע, הסבירה לי פאולה. כשהגענו ל"בומה" (מקבץ של בקתות שבדרך כלל שייכות לתא משפחתי אחד) שבה חי נגוידרו, יצאה לקראתנו אמו, כבת ארבעים, וחיוך נבוך על פניה. זו לא היתה הפעם הראשונה שפאולה ואנשיה הגיעו לנסות לשכנע את המשפחה לשלוח את נגוידרו לניתוח שיאפשר לו לנהל אורח חיים אשר בוודאי יהיה טוב יותר מההסגר שהוטל עליו מיום היוולדו. נגוידרו, כבן 15, הוא רק אחד ממאות ילדים החיים במחוז בבטי (Babati) שבצפון טנזניה וסובלים מנכויות קשות בשל שתיית מים מזוהמים בפלואוריד. ילדים אלה מעבירים את חייהם בלי תקווה. רובם חיים בחשכה, מוסתרים בבקתות קטנות, בלי קשר עם העולם שבחוץ, בלי חינוך ובלי הזדמנות לחיות חיים מלאים ונורמליים. הילדים האלה הם כמו חיים-מתים, ופעמים רבות איש פרט לבני משפחתם הקרובים אינו יודע על קיומם. אין נתונים מדויקים באשר למספר הילדים במחוז בבטי, ובאפריקה בכלל, הסובלים מנכויות בשל הרעלת פלואוריד, אולם לאחר שש שנים שבהן עבדה פאולה באזור ברור לה כי כאן מדובר בשיעור גבוה וחריג. "לילדים רבים באזור יש עיוותי עצם כה קשים, עד שכמה מהם אינם מסוגלים ללכת בלי עזרת מלווה", אומרת פאולה. הבומה של משפחתו של נגוידרו, בפאתי הכפר מינג'ינגו (Mingingu), נראתה סטנדרטית בגודלה. היו בה חמש בקתות, ובמרכזן ה"קראל" - גדר ענפים מוגבהת שתוחמת שטח שבו מוחזק עדר הבקר של המשפחה. ביקשנו מהאם לראות את נגוידרו, ורק לאחר כעשר דקות של שכנוע והפצרות מפיה ומפי העוזרים של פאולה הוא הסכים לצאת החוצה. בפתח הבקתה התגלה ילד נמוך, גובהו לא יותר מ-1.20 מטר. הוא כיסה את פניו בכפות ידיו כדי להגן מפני קרני השמש החזקות - מאחר שהוא מבלה את רוב ימיו באפלת הבקתה המאובקת, עיניו אינן מורגלת לבוהק היום - ועיווה את פניו, ספק בחיוך ספק בעווית כאב שנגרם לו בשל העמידה על רגליו. לאחר שנגוידרו בא לעולם הלך אביו להיוועץ ברופא כשפים מקומי ולשאול מה עליו לעשות בילד ה"מוזר" שנולד לו. הרופא הסביר שהילד נולד נכה משום שכישוף גדול הוטל על המשפחה, ואין באפשרותו להסירו. הוא יעץ לאב לשמור על הילד ולגדלו, שכן בבגרותו יפתח כוחות מאגיים, ובאמצעותם יוכל האב להגדיל את הונו ולהיות לאיש עשיר. וכך, בעוד המשפחה ממתינה ליום שנגוידרו יגדל וישפר את מצבם הכלכלי, הוא מבלה את ימיו בתוך בקתה עשויה צואת בקר ובוץ, מוסתר מחמת הבושה.
| |
| כינוי:
ילדי טנזניה מין: זכר
|