החיים מנקודת מבט אופטימית

כואב לי, נפשית ופיזית ..

זה כאב שאני לא יכולה להסביר לאף אחד, 

כאב שאי אפשר לבטא אותו במילים, שמי שלא מרגיש אותו לא יכול להבין .

ואני מרגישה שאף אחד לא יכול להבין את המצב שלי.

הוא עושה לי כ"כ רע, ואני פשוט לא יודעת איך לסבול את זה יותר...

כשאני לא רואה אותו - אז רע לי , כי כל מה שאני רוצה זה לראות אותו, לדעת מה איתו

אני מתגעגעת אליו..

וכשאני רואה אותו - אז רע לי, כי משהו בחוסר יחס הזה שלו עושה לי רע.

ואני לא יודעת איך אפשר להתמודד עם זה ..

זאת פשוט תקופה מסריחה, 

גם כשהכל בחוץ נראה כ"כ טוב, הכל רקוב מבפנים .

אני פשוט מצטערת על היום שנכנסת לי לחיים.