בפוסט הקודם:
אני-"היי...מה קורה?"
עדן-"וואי את לא מאמינה מה קרה!"
אהוד-"מה כבר קרה?"
אני-"אתה אל תתערב!"
עדן-"האמת היא שזה קשור גם אליו...."
אני ואהוד-"מה?!"
המשך:
עדן-"בזמן שישבתי על השיעורים, מצאתי לחן לשיר!"
אהוד-"מה? זה מה שרצית לומר?"
עדן-"כן...למה?"
אני-"יש לך מושג איך הלחצת אותנו?! מה זה צריך להיות?!"
עדן-"אוי תירגעו, סליחה!"
ינון (עם עוגייה בפה...)-"מה קרה? מה הלחץ?"
אני-"שום דבר, זה פשוט...תגיד, מאיפה העוגייה?"
ינון-"מצאתי במטבח בארון מעל הכיור"
אני (:-|)-"יא שמן! תחזיר את כל העוגיות שלקחת!"
אהוד-"מה זה, עוגיות?! את לא אמרת שיש רק פריכיות וסודה?!" הוא לקח לינון עוגיות מהיד
אני-"אמרתי את זה בשביל ש...הממ...אתם באמת רוצים לדעת?"
עדן (אחרי שהיא ראתה את השקית של העוגיות)-"אבל באמת באמת?"
ינון-"נו מה הבעיה?" (הוא אוכל את העוגייה בצורה סקסית למדי ;])
אני-"טוב הממ...זה החטיפים של הכלבה שלי..." פליטה משותפת...לפחות לא על הריצפה
עדן-"איכס...טוב לכו תשטפו את עצמכם או משהו...יש לכם פה אורגן, נכון?"
דנה-"כן, הנה...את כבר כתבת את התווים?"
עדן-"לא, אני יכתוב אותם עכשיו...אבל אני צריכה שתעזרי לי"
דנה-"אוקיי, אין בעיה" בינתיים בקומה השנייה...
ינון-"איייייייכככככסססססססס אני לא מאמין!!!!!!!!! איפה המברשת שיניים שאני צריך אותה?!?!"
אני-"ובדיוק בשביל זה יש לי מברשת שיניים ספייר"
אהוד-"באמת?!"
אני-"נראה לך?! יאללה תהנו...אם אתם רוצים תשתמשו במשחת שיניים, אבל שלא תעזו להכניס ת'שפורפרת לפה!"
ינון-"בסדר בסדר, רק תביאי, שלא נשתמש באיזה חומצה או משהו..."
אני-"מי כמוך יודע..."
נדב (מלמטה.כל הזמן הזה ישב והסתמס)-"למי מכם יש נוקיה לבן?!"
ינון-"לי! למה?!"
נדב-"איזה שירן אחת מתקשרת!"
ינון-"אוי נו..." ויורד למטה...ירדתי אחריו בשביל להקשיב לשיחה...שירן?!
ינון(בטלפון)-"הלו? אני בסדר, איפה את? לא אני לא יכול לבוא עכשיו, אני בחזרה. לא, אני לא ישלח מישהו אחר, תלכי ברגל. נו אני לא יכול אין לי פה אוטו, תלכי ברגל וזהו. ביי.ביי!" *ניתוק*
נדב-"מי זאת שירן?"
ינון-"אחותי הקרצייה...אוף שתשיג לעצמה כבר רישיון כוסאמק!"
אהוד (ירד למטה)-"היא בת 14, אני לא חושב שהיא תשיג אחד בזמן הקרוב..." הוקל לי משהו...כבר חשבתי לעצמי מי זאת הכונפה שמטרידה אותו...!
דנה-"טוב, נראה לי שסיימנו. להציג אותו?"
נדב-"מישהי מכן שרה?"
עדן-"לא...רוי, בואי תשירי"
אני-"אבל אני לא הייתי איתכן, לא הקשבתי ללחן...תשירו שתיכן ביחד וזה יישמע בסדר"
ינון-"לא חושב...אבל סבבה..."
דנה-"ינון-תיזהר! טוב מתחילים" *שירה מזעזעת*...אהוד וינון סתמו לי את האוזניים אחד מכל צד וצחקו, אז לא הייתי בטוחה שהם הקשיבו...
אהוד-"יפה, עדן, שיר טוב"
ינון-"צריך לשנות אקורד וכמה תווים, אבל בסך הכול זה שיר יפה"
עדן-"תודה, תודה...אז איך הייתה השירה? (*שתיקה.....*) "סתם סתם...אני יודעת שאני שרה כמו עורב, אל תגידו כלום" (*שתיקה.........*)"נו מה אתם בשקט?!"
אני-"כי בכל זאת, לא שרת לבד..."
אהוד-"אני לא אומר כלום סתם כי אין לי מה להגיד...הביצוע גרוע מצד שתיכן, אבל את יותר חמודה"
עדן-"הממ...תודה..." לא יודעת מה איתכם, אבל משהו פה ממש לא מסתדר לי...למה הוא בכוונה מעצבן אותה?! ואיך זה שדנה לא הגיבה על זה?!"
נדב-"טוב, לא נראה לי שנשאר הרבה זמן, אז נעשה חזרה על שיר אחר בינתיים ונלך?"
דנה-"לע, אני מוותרת...אנחנו כבר שולטים בכל השירים ולא תהיה לנו בעיה בהקלטות..."
אהוד-"אבל צריך לעבוד עליהם עדיין, תמיד אפשר לשפר, מה את עושה צחוק?"
דנה-"אני את שלי עשיתי-אני מנגנת לפי התווים, אם יש לי טעות זה רק פעם בחזרה, אז אני לא צריכה יותר לעבוד ו..."
אהוד-"תגידי לי את השתגעת?! זאת להקה, ברור לך?! ל-ה-ק-ה! להקה! ובלהקה כולם צריכים לעזור לכולם להגיע למקסימום שלהם, אוקיי?! מאיפה את מרשה לעצמך לבוא פתאום ולהודיע שהכול מושלם אצלך ואת צריכה ללכת הביתה?!" הלם מוחלט בשביל כולם...
ינון-"אחי, קצת הגזמת איתה אז..."
אהוד-"לא הגזמתי, אמרתי את זה בשביל שהיא תבין אחת ולתמיד איפה היא נמצאת. נכון, דנה?" היא נראתה כל כך אומללה, מסכנה...פלא שהיא יצאה משם בריצה?
אני-"דנה, חכי! דנה!"
נדב-"תתני לה ללכת, שתירגע קצת..."
עדן-"אוף, מה אתה מבין?"
נדב-"כי רואים שהיא צריכה להירגע לבד"
אני-"אז אתה טועה...זה מין קטע של בנות...אולי תבין יום אחד"
ינון-"טוב, תרדו ממנו ותלכו אליה!"
אני-"אם אני אלך אליה, אתם תלכו מפה? בכל זאת, זה הבית שלי..."
אהוד-"טוב טוב...בואו..." הם ארזו את הכלים שלהם והלכו. לא הספקתי ללכת ולדבר עם דנה, כי לא מצאתי אותה. אני מקווה שייצא לי לדבר איתה בקרוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
